בהמשך..
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
לד"ר שלום. הפעם כותבת אשתו של yp, אני רוצה להגיד לך שנורא קשה לי להמצא במחיצת בעלי בתק' זו. אינני יודעת כיצד לעזור לו, והאמת שהוא נורא מעצבן אותי כי הוא נכנס למן סגירות כזו.{אטימות כלפי הסביבה) ואז אני מנסה לנער אותו ולעצבן אותו ולגרום לו להתעורר מהמצב בו הוא נימצא, אני חוששת למעמדו בעבודה ובחברה ואינני יודעת מה לעשות כדי לנער אותו. בדרך כלל הוא אדם מאוד חיובי ומאוד מקובל בחברה, וכואב לי עליו. אמרתי לו שילך לטיפול מחדש. ונראה שהוא חושב להתמודד בעצמו. מה לעשות? ומה עלי לעשות? האם להציק לו? או שאניח לו לנפשו?? השאלות הן רבות, וכואב לי עליו מאוד. תודה על התיחסותך.
שלום מצד אחד בהחלט כדאי לתמוך בו. אני מבין את חששך שהוא יזניח או לא יתמודד בצורה נכונה עם הדברים, מה שיפגע בסופו של דבר בו ובמשפחה. מצד שני דווקא עכשיו הוא זקוק לתמיכה ואני בספק אם "להציק" לו היא הדרך הנכונה. צריך למצוא את שביל הזהב בין אדישות והתעלמות ממצוקתו לבין לנהל לו את חייו. כפי שכתבתי לו אני חושב שכדאי שיחזור לטיפול. במידה והוא אינו רוצה אי אפשר להכריח אותו ובכל מקרה הטיפול אז לא יהיה יעיל. בברכה ד"ר אורן קפלן