בעיה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

10/01/2003 | 13:54 | מאת: לא חברה של אף אחד

שלום אני בחורה בת 27. משכילה, עובדת, נאה, חברותית. יש לי בעיה רצינית- אין לי חברות, ולא היה לי חבר רציני מעולם. כשאני אומרת אין לי חברות הכוונה היא שאין כאלה שהן טובות, יש ידידויות רבות, יש לי הרבה מכרות, יש לי שתי שותפות שאנחנו מסתדרות מצויין אבל הקשר המחבר הזה- הריקמה העדינה שנוצרת בין אנשים לאחר ההיכרות הראשונית לא קיימת אף פעם וגם אם נדמה שכן- זה מתפוגג. אותו כנ"ל לגבי בנים, היו חברויות אבל לא משהו שהותיר חותם בצד שלי או שלו. פעם התייעצתי עם מישהי פסיכולוגית בקשר לכך והיא אמרה שזה קשור לאיך שגדלתי, שאם אתה לא לומד ליצור קשר עמוק ומלא מהבית אז זה לא קיים, שאם זה לא היה קיים בבית- זה לא קיים גם בך. השאלה שלי היא האם זה פונקציה של משהו שאפשר לעבוד עליו כי זו בעיה סביבתית, כלומר ברגע שאלמד ליצור קשר עמוק עם מישהו- תיפתח הדרך לקשרים אחרים? או וזו כבר סברה שלי שכל עוד אני לא אוהבת את עצמי- אני לא אוהב ואהיה פתוחה לאחר? לגבי טיפול- אין לי כסף לכך ואני ברשימת המתנה לטיפול דרך קופת החולים- זה ייקח עוד מספר חודשים (בגלל המצב המרפאות עמוסות עוד יותר)וגם אז מדובר על פגישות מצומצמות. איך אני מתחילה לבד לעבוד על עצמי? בנוסף אני מאוד פגיעה, אם אני יוצאת עם מישהו, ואני מרגישה שהלכתי "רחוק מדיי" מבחינתי, כלומר מבחינה פיזית(התערטלות בלבד יכולה להיחשב רחוק מדיי...) אני מרגישה צורך לתשומת לב, לוודא שהוא רוצה בי, ואז אני מתחילה להיפגע משטויות, לעיתים לשבור את הכלים, לבקש הפסקה, לעיתים סתם יוצאת מפרופורציות אםבמודע ואם לא,... אני מודעת לזה שזה לא לעניין ושזה נובע מפגיעות יתר שלי , לעיתים אני מודעת לכך בזמן אמת... ועדיין לא יכולה להתנהג אחרת. נשמעת בעיה כבדה נכון? ובכל זאת, אפשר טיפ, שם של ספר שיטה או כל דבר, שיוכל לעזור לי ליצור קשר עמוק עם אנשים שיעזור לי להוציא את הריקנות האיומה הזו מתוכי. תודה לא חברה של אף אחד

10/01/2003 | 21:30 | מאת: ד"ר אורן קפלן

לא חברה של... שלום את מדברת על תהליך המתרחש מאז ומתמיד. לכן אני לא חושב שיש פתרון מהיר למה שקורה לך מבפנים, וגם אם היה אני לא בטוח שהוא היה מתאים לך. לפעמים יש מזל ופתאום פוגשים אנשים שמאוד מתאימים, אבל פעמים רבות הכיוון הוא הפוך, כלומר, בהגעה לשלמות והשלמה עם מה שיש בפנים, מה שמאפשר מגע מסוג אחר עם החוץ. אני חושב שהפניה לטיפול פסיכולוגי עשויה לפתוח ערוץ חשיבה ופתרון. אני מקווה שהתור יגיע מהר. יש אפשרות אולי לנסות ולבדוק במרפאה נוספת, לא תמיד ההמתנה כל כך ארוכה. אני בספק אם חומר קריאה יעשה את זה, אבל בהחלט יכול להיות מועיל לקרוא ספרים שונים של פסיכולוגיה פופולרית, בעיקר אלה שיש בהם סיפורים על טיפולים ותהליכים. לדוגמא, ספרו של ד"ר יורם יובל סערת נפש וספריו השונים של יאלום שתורגמו לעברית. בנוסף אפשר לנסות ולהיכנס לקבוצות תמיכה או לפורומים באינטרנט ולהתחיל להתכתב ולדבר. זה תהליך שיכול ליצור שינוי כלשהו אם תתחברי למה שקורה שם. בברכה ד"ר אורן קפלן

11/01/2003 | 01:14 | מאת: הלוחמת

היי, מה שלומך? את מתארת בעייה שלטעמי, בטיפול פסיכולוגי, דרך בניית קשר יפה ומלא אמון עם המטפל או המטפלת, ניתן להכליל וללמוד איך ליצור קשרים עמוקים עם אחרים, עם חברים, עם חברות. אם בא לך לפרט יותר אז אולי אני אוכל להתייחס יותר.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית