אכזבה מעצמי

שלום, זו הפעם הראשונה שלי באתר זה וכל הכבוד לממציאו! השנה אני עוברת שינויים תפקודיים דרסטיים עבורי, עזבתי תפקיד ניהולי ,יש לי כעת יותר זמן לעצמי בעלי וילדי אך כל הזמן מציקה לי המחשבה שמשהו בי פגום ביצירת יחסי אנוש .אנשים מעריכים אותי בשל כשרוני ויכולתי המקצועית ודי הרבה אנשים מחזיקים ממני חזקה שיודעת היטב לנווט את צעדי, הרבה מתייעצים איתי על כל מיני נושאים שקשורים בחייהם וכו' ,אך עדיין אני מרגישה שאינני מצליחה ליצור חברות יציבה ואמיתית עם חברים. כל מערכת יחסים עם חברות נראית לי בסוף שהיתה על בסיס אינטרסנטי ולא חברות לשמה.כך שאבדתי את החשק ליזום חברויותץ המצב רק מכניס אותי לבדידות נוספת.אין לנו כזוג ממש חברים טובים ,יש מכרים פה ושם ומפגשים של בלה בלה אך אני מרגישה שזה לא זה. אנא אשמח לצאת מהבדידות ....

שלום אני תוהה האם המחשבות הללו על עצמך היו תמיד או שכעת אחרי עזיבת העבודה הן מתחזקות. את מדברת על יחסי האנוש פגומים, אבל מרגישה שיש משהו שחסר בפנים. אולי זה קשור אחד לשני. השאלה מה את רוצה לעשות עם התחושות הללו שפוקדות אותך. נשמע לי שזו תקופה של צומת דרכים ואולי כדאי לפנות דווקא כעת לטיפול פסיכולוגי כדי לברר את השאלות שעולות ולחשוב איך עושים שינוי עם מבט אל העתיד. בברכה ד"ר אורן קפלן

תודה רבה על התגובה, אנני מכירה ויודעת למי לפנות ואיזו דרך טיפולית תתאים ...אשמח לקבל יעוץ. אני גרה באיזור המרכז.