אין נושא

היי, אין לי ממש ניסיון בכתיבה בפורמים אבל בכל מקרה זה העניין: תמיד הרגשתי מוזר אם עצמי כבר מגיל צעיר (11,12). ניסיתי להתאבד בפעם הרשונה בגיל 15 בערך מאז היוא כל הזמן "ארועים" כמו לדחוף את האקדח של אבא שלי לפה ול"התפלל" לכוח לסחוט את ההדק,להתחיל לבלוע כדורים ולהפסיק באמצע ועוד..... אני עכשיו בת 22 ואת הימים שלי אני מעבירה בעיקר בשינה, יש לי מצבי רוח משתנים בין רע לרע יותר ולפעמים "הבזקים" שבהם אני מצליחה קצת להרים את עצמי ולרצות לעזור לעצמי (בניגוד לרוב הזמן) אבל אני תמיד "נופלת" . בכל מקרה יש שורה תחתונה לסיפור הארוך הזה אני מחפשת דרכים "להרים" את עצמי שוב?

ללא שם שלום עוד לפני שהתחלת לכתוב הגדרת את עצמך ללא שם וללא נושא. הדברים שלך מעוררים עצב רב ותקווה שתצליחי בכל זאת למצוא שם ונושא לחיים. נשמע שאת נמצאת בדיכאון עמוק שאיננו מקומי אלא תהליך שנמשך שנים רבות. אני מקווה שאת נמצאת בטיפול כלשהו, ובמידה ולא חשוב מאוד שתפני לקבל תמיכה וטיפול פסיכולוגיים. אני בספק אם תצליחי להרים את עצמך לבד לגמרי. אל תגיעי שוב למצבים הללו בהם קנה האקדח נמצא בפיך. שמרי על עצמך ד"ר אורן קפלן

תודה על התגובה . אני לא בטיפול פסיכולוגי ותמיכה מהסביבה הקרובה - זה סוג של אשליה וזה בעיקר הבעיה שלי שאני לא מצליחה להרים את עצמי בצורה שתאפשר לי למצוא טיפול, בדרך כלל אני אפילו לא ממש רוצה עזרה. (*ההודעה אם ה"ללא שם" העליונה לא שלי)