אני זקוק לחוות דעת מקצועית...

אני בן 18 וחצי יש לי סי.פי. קל (צליעה ברגליים)ונוטל אפקסור (225 מ"ג ביום) עקב חרדה ודיכאון... הסיפור שלי ארוך ומסובך, ואני צריך עיצה בעניין ספציפי מאוד בתוך כל הבלאגן, לכן אנסה לקצר עד כמה שאפשר... יש לי בעיות קשות עם אבי, שמתעלל בי נפשית ועם האח (שקטן ממני ב 9 חודשים) שהוא למעשה, הנושא בשאלה: אחי הוא מן טיפוס כזה שמה שאני לא אעשה הוא תמיד יצעק, הוא סובל מהתקפי זעם איומים זה בא לידי ביטוי בכך שהוא מתפרץ על כל בני הבית אי אפשר לבקשש ממנו כלום, כל נסיון לפתח איתו דו שיח, שאילת שאלה, או משהו בסגנון, תמיד מסתיים בצעקות מצידו... גם כשאני מנסה להיות בסדר זה לא עוזר נניח ואני רוצה לשאול אותו דבר מסוים הוא עונה לי משהו בנוסח "אל תזיין לי את המוח" וכ"ו.. לי נמאס הזילזול הזה.. החלטתי שאני לא מעוניין להיות איתו בקשר בשום מקרה, משום שסלחתי מספיק, ויתרתי מספיק, ניסיתי להיות בסדר, אבל כלום לא עוזר.. החלטתי שאני לא אתן לו יותר לעולם להתקרב למחשב שלי וחסמתי את המחשב בסיסמה, הוא ממש לא אהב את זה, הייתה ביננו מריבה ממש רצינית (אני לא אתאר כאן את כולה, כי זה לא העיקר) הוא החליט, שכל זמן, שאני לא נותן לו לשחק במחשב הוא מנתק לי אותו, ואכן הוא ניתק לי את המחשב (והספיק להרוס משהו) הורי בדעה שאני צריך לסלוח, לוותר, הם טוענים שהמחשב הזה הוא רכוש משותף של כל בני הבית, למרות שהמחשב נמצא בחדר שלי, ואני זה שנמצא בו רוב הזמן... אני לא מוכן לתת הזדמנות נוספת, לדעתי סלחתי מספיק, ויתרתי מספיק, וזו הדרך היחידה שלי להעניש אותו על כל האבל שהוא גורם לי. האם אני נוהג נכון או לא? האם עליי לאפשר לו להיות במחשב למרות כל מה שתיארתי? מה עליי לעשות? בתודה מראש...

אלמוג שלום מה שאתה מתאר נשמע חמור ואתה לא צריך לסבול התעללות. אני אזהר בתשובתי כיוון שמנסיוני לפעמים כששומעים את כל הצדדים המעורבים יש עוד מידע חשוב, אבל בכל זאת, לפחות לפי מה שאתה מתאר יש בהחלט מקום שתשים גבולות למי שלא מסוגל לשים אותם בעצמו. מאחר ואתה סובל מקשיים ואתה גם לוקח טיפול תרופתי, אני מקווה שאתה נמצא גם בטיפול פסיכולוגי. במידה ולא חשוב שתהיה במסגרת כזאת ובתוכה תהיה לך אפשרות לדבר לברר בצורה יותר מעמיקה את הבעיה שאתה מציג כאן. אני חושב שתוכל לקבל ייעוץ ועזרה הרבה יותר משמעותיים ממישהו שמכיר אותך לעומק ואולי אפילו פגש את בני משפחתך. בעיקרון, סוג הבעיה שאתה מתאר יכול לקבל מענה גם במסגרת של טיפול משפחתי במידה וכל המעורבים בעניין מוכנים ללכת ביחד במגמה לפתור את הבעיה. לפי מה שאתה מתאר יש ספק אם אכן זה אפשרי ולכן יתכן שתצטרך למצוא בכוחות עצמך פתרונות, כפי שמצאת הפעם. בברכה ד"ר אורן קפלן