אכלנית כפייתית

אני פונה בעקבות מצב שהוא כבר בלתי נסבל. אני 160 שוקלת 58-59 ק"ג, חיצונית אני לא שמנה ואני נמצאת במעקב דאטנית (בקבוצה), הבעיה היא שבמשך שנים אני נתקפת בולמוסים בלתי נשלטים של אכילה. זה יכול להיות מידי יום או מידי כמה ימים שלאחריהם אני חוזרת למסלול תקין. בימים של אכילה מופרזת, אני דיכאונית, לא נעימה לסביבתי הקרובה ולא מטפחת את עצמי. חיפשתי לעצמי מס' מסגרות שיעזרו לי להגמל מההרס העצמי הזה ושום דבר לא עוזר. נמאס לי ואני רוצה לחיות נורמלי. יש לציין שכל הזמן, בשיחות עם עצמי, אני מבטיחה שיותר בחיים אני לא חוזרת לבולמוסים, אך לשווא. האם דרך הפסיכולוגיה (את זה עדיין לא ניסתי), אוכל למצוא פתרון לבעייתי?

סימה, הרבה פעמים אכילה היא סימפטום לבעיה אחרת. תנסי פעם לרשום לך מתי את נתקפת בבולמוס אכילה; יכול להיות תגלי איזשהו דפוס התנהגותי מסויים - שהבולמוס מגיע אחרי איזושהי חוויה (ולא בהכרח משהו גדול) מסויימת. בכל מקרה, מכיוון שאת מציינת שאין לך שליטה על המצב, טיפול פסיכולוגי בהחלט יכול לעזור לך להבין יותר מה מביא את הבולמוסים, ומה את יכולה לעשות כדי להתמודד בצורה בריאה יותר. HERA.

סימה שלום כפי שהרה כותבת האוכל הוא פתרון. כדי להתמודד עם הבעיה כדאי לפנות לטיפול פסיכולוגי. במקביל, מסגרות תמיכה קבוצתיות ודיאטנטית בהחלט יכולים לתרום. הנושא נדון במסגרות רבות גם באינטרנט ותוכלי בוודאי להתייעץ ולהשתתף עם אנשים נוספים בנושא. בברכה ד"ר אורן קפלן