שיחות בעקבות דיכאון

אני מטופלת מזה 3 חודשים בתרופה נגד דכאון חד קוטבי עם תופעות חרדתיות משמעותיות ומרגישה הרבה יותר טוב. בנוסף, נפגשת אחת לשבוע עם פסיכותיראפיסטית. היא העריכה את משך הטיפול שאצטרך לו כ"ארוך, לפחות שנה".אני נבוכה קצת לשאול אותה איך זה אמור לעבוד בדיוק. האם ניתן לשנות תובנות בגיל מבוגר? היא אמורה לשכנע אותי להתייחס אחרת לאנשים שפגעו בי או לעצמי? ללמד אותי לראות את עצמי באופן אחר? אני חוששת קצת לשאול אותה ישירות, מפני שזה עלול להתפרש כאי-אמון בה, והיא חביבה עלי בהחלט. תוכל בבקשה להסביר קצת?

נועה שלום ראשית חשוב שתוכלי להגיע למצב בו תדברי באופן חופשי עם המטפלת שלך. זאת לא רק כדי שתקבלי תשובות, אלא סביר להניח שהקושי והחשש לדבר איתה מייצג משהו שאת מסתובבת איתו גם מחוץ לטיפול. תהליכים פסיכולוגים מהסוג שאת עוברת לוקחים זמן. הטיפול הדינמי אינו מקביל ללקיחת תרופה שבה לאחר איתור המחלה נוקטים במלחמת חורמה נגד החידק. ישנם שיווי משקל אליהם הגעת במהלך חייך, חלקם גרמו לנזק, כמו לדוגמא לדיכאון, אבל יש להם בוודאי גם משמעות וחשיבות במקומות מסויימים בחייך. שינוי שיווי המשקל לטווח הארוך נעשה בצורה איטית ושקולה. על כל שאלותיך אפשר לענות בעקרון בחיוב. אפשר להגיע לשינויים ותובנות גם בגיל מבוגר וכדי להתמודד עם הדיכאון והשלכותיו את צריכה לאפשר לעצמך תהליך שקשה למדוד אותו בסטופר. אני מציע בכל מקרה, שתנסי לשוחח בכל זאת עם הפסיכולוגית על הנושאים שהצגת. אם קשה לך, אולי פשוט תדפיסי את הודעתך אלי ותתני לה לקרוא. בברכה ד"ר אורן קפלן