סכיזופרניה אלימה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום רב, מזה 8 שנים אח שלי ( היום בן 29 ) חולה בסכיזופרניה. 8 שנים אני ומשפחתי סובלים ממנו. אבי נפטר לפני כ 7 שנים ואני ואמא שלי מטפלות בו. הסכיזופרניה שלו מתבטאת המון באלימות מילולית ואיומים לרצח. מזה 8 שנים הוא התאשפז בבי"ח הרבה פעמים על סכנה לציבור ולעצמו. בי"ח כל פעם משחרר אותו וטוען שהוא במצב תקין להיות בבית . הבחור לוקח סמים לפעמים כבדים ושימוש יום יומי בגראס. אחי הקטן בצבא עכשיו לא אוהב אותו ואף לא מעניין אותו שהוא חולה רק שלא יתקרב אליו. אחי הגדול מציק לו כל הזמן ואף מאיים עליו מכיוון שהוא לא רואה שום תשומת לב ממנו. בשבוע האחרון אחי הגדול ניסה לרצוח את אחי הקטן תוך כדי שינה. למזלינו אחי הקטן נפגע קלות ואת אחי הגדול לקחו לאישפוז בבי"ח לחולי נפש. אמא שלי הגישה תביעה במשטרה נגדו ואף הוציאה צו הרחקה מהבית נגדו. מצד אחד אנחנו לא מוכנות שדבר כזה יחזור על עצמו אבל מצד שני ידוע לנו שהבחור חולה ואנחנו רוצים לעזור כמה שיותר. אחי הגדול עדיין נחוש לרצוח את אחי והדיבורים שלו מזוויעים. האם זה היה נכון להגיש נגדו תביעה הפעם ולהוציא צו הרחקה מהבית?? הבנו שאנחנו כבר לא יכולות ולא יודעות לטפל בבחור ואנחנו בעד ויתור אפוטרופסות. האם כדאי?? האם זה יפגע בו . מה אנחנו יכולות לעשות כדי שהטיפול בו יהיה הכי טוב???
נעמה שלום את מתארת סיפור חיים קשה ומורכב, ואני לא חושב שבמסגרת הפורום יש ביכולתי להמליץ לך על פתרון רציני. על פניו נשמע שאין אפשרות להחזיק את אחיך בבית ושהשארת המצב הנוכחי היא חומר נפץ שרק הזמן יקבע מתי הוא יתפוצץ. כנראה שעדיף לכם ולו למצוא מסגרת שיקומית שתוכל להכיל אותו, ואולי דווקא כך הקשר ביניכם יוכל להשתפר בטווח הארוך, גם אם יעורר את זעמו של אחיך כעת. אני מציע שתפנו לקבלת ייעוץ אצל מטפל משפחתי כיוון שההחלטות אינן רק פרקטיות אלא, כפי שאת מתארת, כרוכות בהתמודדות רגשית קשה עם המציאות. יתכן שגם בית החולים בו אחיך מאושפז כעת יכול לתרום בנושא זה. בברכה ד"ר אורן קפלן