תפקיד הגננת..
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
לד"ר אורן קפלן שלום רב, אני אמא לשלושה ילדים בגילאי 9, 5,4, מאד הקפדתי לא לחשוף את הילדים לחדשות האחרונות בקשר להודייה קדם אפילו נמנעתי לבקר אתם אצל הוריי (ששם תמיד שוגים ומדברים ליד הילדים על כמעט הכל). לגבי ילדי הגדול הוא נחשף לכל גם בבית הספר וזה בסדר, אני גם משוחחת עמו ומסבירה בגבולות האפשר. לגבי ילדתי הקטנה - היא עדיין לא מבינה ולא מודעת לעניין. הבעייה היא לגבי ילדי האמצעי בן ה-5. הוא מאד עירני לכל ורוצה להבין כל דבר אבל גם מאד רגיש וכל דבר משפיע עליו הסיפור הזה הוא ממש בגדר טראומה (לכולם!). ביום השני להעלמותה של הודייה כשהגעתי להוציא את הילד מהגן הוא סיפר לי שילדה בשם הודייה נעלמה ומחפשים אותה. הבנתי ממנו שהגננת ספרה להם על המקרה. דיברתי איתו על כך והרגעתי אותו שבטח בסוף ימצאו אותה וכו'. לתדהמתי הרבה אתמול כשהוצאתי את ילדי מהגן הוא אמר לי "אמא, מצאו את הודייה מתה, ואת יודעת? אומרים שאבא שלה הרג אותה אבל זה בטח לא נכון". נדהמתי מאד ושאלתי אותו כיצד הוא יודע דבר כזה? והוא אמר שהגננת סיפרה להם. באופן טבעי הרגשתי כעס גדול על הגננת, שלא איפשרה לי לגונן על ילדי וכל עוד הוא בחזקתי יכולתי להעביר איתו את הימים הבאים מבלי לחשוף אותו לפחות לאמת המזעזעת. האם זהו תפקידה של הגננת לחשוף את הילדים לחדשות? או שמה עליה לעשות סלקציה כל שהיא, לשלוח מכתב להורים ורק הורה שמרגיש שקשה לו עם ילדו אז היא יכולה לדבר איתו על כך אם ברצונה לעזור. למה לחשוף ילדים תמימים לחדשות? חלק מהילדים בגן של ילדי לא ממש "בוגרים" ומודעים לכל דבר, הם עדיין תינוקות! האם אני צודקת בנוגע לגננת? ברצוני לקבל ממך דעה לפני פנייתי אל הגננת תודה רבה ויום נעים
שלום איילה אני מבינה את הכעס לך על הגננת. זהו נושא קשה מאוד, וכולנו היינו רוצים שהילדים לא יהיו חשופים לדברים מזעזעים כמו זה. אך, כגננת אני יכולה להבין גם את הגננת של ילדך. כשקורים דברים מסוג זה, יש בתים בהם הילדים הקטנים כן נחשפים למה שקורה..., עלייך לזכור שבגן יש כשלושים ילדים נוספים... לרוב, הילדים מעבירים את המידע שיש להם האחד לשני... . גננת אחראית, תקח את המידע שיש לילדים, ותדבר איתם על הנושא ברמה המתאימה להם. היא תספר להם על המקרה, ותעשה סדר במידע שיש להם, ותנסה לתת להם תחושת בטחון - שהם יהיו בסדר, שלהם לא יקרו דברים כאלה וכד'... לדעתי זה טוב יותר מאשר הילדים יסתובבו עם מידע שסופק להם מחבריהם לגן, עם תחושה שמסתירים מהם דברים, ואולי בעצם גם להם זה יכול לקרות...
איילה שלום המקרה של רצח הודייה גורם לזעזוע עצום ובאמת אי אפשר להבין ולעכל את הידיעה שאותו אב שהופיע בדמעות ובכי בטלביזיה הוא הרוצח של בתו. זו התגשמות הזוועה שכל כך מנוגדת לטבע ולכן מעוררת תגובות כל כך חזקות בציבור שבסך הכל מורגל בזוועות רבות בשנתיים האחרונות, ועדיין, המקרה הנוכחי יוצר הד אחר. אני לא חושב שיש דרך להבין ולהסביר את הדבר, וכל דרך שהגננת תבחר לא תהיה מתאימה לגמרי. בימים הראשונים היה אפשר להסתיר את הזוועה מהילדים הקטנים, אולם ככל שהימים עברו המידע זרם גם אליהם. כפי ששירה כתבה, אני בספק אם לגננת היתה אפשרות אחרת. סביר להניח שהשמועה על רצח הודייה הסתובבה כך או אחרת בגן ואכן במצב כזה עדיף לעבד ולהסביר לילדים מה קרה כדי להפחית חרדה ואי וודאות. אני מתאר לעצמי שזה ההסבר שתקבלי גם מהגננת. אני מבין מדבריך על הוריך שמדברים גם על מה שאת מעדיפה שלא ידברו ליד הילד, שאת רגישה במיוחד לעניין ורצונך לגונן על נפשו הצעירה של ילדך מאוד מובנת וברורה. לצערנו הסביבה יוצרת התמודדויות קשות וצריך לנסות לחשוף את הילדים בצורה מבוקרת וסבירה למציאות הזו. אני חושב שכדאי למקד את השיחה עם הגננת על בירור מה האוירה בגן, כיצד הנושא עלה, כיצד הילדים הגיבו. אני מקבל בימים האחרונים הרבה תגובות ממשפחות חרדות. ילדים בגילאים שונים מגיבים באופן קשה בסוגים שונים של פחדים. זה זמן לחבק אחד את השני ולנסות להשרות עד כמה שניתן ביטחון ביציבות ובבטחון של המשפחה שדימויה קיבל מכה כל כך חזקה מהמקרה הטרגי של הודייה ומשפחתה. בברכה ד"ר אורן קפלן