לדרור גרין- חיבוק
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני חושבת שנסחפתי קצת בעניין הקרדיט אבל בכל אופן תודה על התשובה. אני חושבת שמי שהגה את הרעיון הוא גאון, החיבוק הזה הוא נהדר הן לילד והן להורה. ההבדל בין לפני ואחרי הוא עצום, קצת קשה לי לתאר במילים את התחושות שעוברות במהלך השעה הזו שבה מילד כועס, בועט ומשתולל ,מתגלה ילד רגוע לחלוטין. ואז אני מבינה עד כמה הילד זקוק לחיבוק,לחום,לגבולות. זו שעה שבה הילד מקבל המון ובמיוחד בזמן שהוא מרגיש וחושב דברים קשים גם על עצמו וגם על ההורה. אני מקווה שהסברתי את עצמי טוב למרות שאני לא בטוחה. בכל אופן אני מאמינה שהבנת בדיוק למה אני מתכוונת ואולי אתה תמצא את המילים המתאימות להסביר כאן בפורום את חשיבות ומשמעות החיבוק הזה. גם אני בתור אדם מבוגר לא הייתי מתנגדת לקבל חיבוק כזה.
א. יקרה, אכן, מי לא רוצה חיבוק, אפילו וירטואלי? אני חושב שהבנתי למה את מתכוונת. גם כאשר החיבוק כפוי לכאורה על הילד, הוא שונה מכל פעולה אחרת המבטאת סמכות. זוהי הפעלת סמכות ללא כעס וללא נטישה, אלא מתוך הדגשת המחויבות והאהבה. הילד יכול להרגיש את חום גופך, והחיבוק נותר בזכרונו כתחושה של קשר וביטחון. דרור