מאוהבת בפסיכולוג שלי

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

04/12/2002 | 15:05 | מאת: שיין

שלום, אני מאוהבת בפסיכולוג שלי. בעבר העזתי לומר לו שאני נמשכת אליו, והוא טפח לי על שכמי על האומץ שהיה לי לחשוף את רגשותיי. אך המצב מאז החמיר, אני פשוט מאוהבת בו. כך שנורא קשה לי להיחשף בפניו. והדבר מעכיר את פגישותינו, אני כל הזמן בודקת את האיכפתיות שלו... הדבר מתסכל אותי מאוד - באתי לטפל בבעיות קיימות והאבסורד הוא שכעת נולדה בעיה חדשה! אני מאמינה שהוא יודע, כי שפת גופי בטוח הפלילה אותי. אני נורא מפחדת שזה לא נורמלי, שאני נחשבת חריגה בעניין אני בדילמה אדירה - האם לחשוף את רגשותיי (אולי סוף סוף יוקל לי) או שמא להספיק את הטיפול ? (מה שיקשה עליי מאוד) מה עליי לעשות ?!

04/12/2002 | 15:24 | מאת: sorry

ולא האחרונה. מה שלא תחליטי - זה לא יגמר בטוב (לא אם הוא אדם הגון) נסי להפחית נזקים - את כבר יודעת איך.

05/12/2002 | 00:17 | מאת: אסתר

זו תופעה נפוצה, המסגרת הטיפולית יוצרת מצב שמאפשר התאהבות כזאת. מדובר באדם שמקשיב לך ומתרכז כל כולו בך ובבעייותייך, מגלה אמפתיה, בד"כ לא מבקר וגם לא נחשף בעצמו,כך שנוח מאוד להשליך עליו את כל הפנטזיות ולראותו בעיני רוחך כפי שהיית רוצה - להתאהב בדמותו כפי שהיא נמצאת בדמיונך על מנת להקל על חששך תוכלי לקרוא על תופעת ההעברה transference באינטרנט ו/או בכל ספר בסיסי על טיפול, בעיקר בגישה פסיכודינמית/פסיכואנליטית - בה נהוג להתייחס להעברה ככלי להתפתחות הטיפול. במוקדם או במאוחר הנושא יעלה ויהווה ציר בטיפול דרכו תוכלי לבדוק קשרים בינאישיים שלך בקיצור, עם כל ההתרגשות - זה בסדר וקורה לכולם, בואריציה זו או אחרת מומלץ לקרוא הפרק "אחת אפס לבריאות הנפש" בספרה של גפי אמיר - שם יש סיפור נחמד והתייחסות להעברה, גם ב"סערת נפש" של ד"ר יורם יובל ובספרים של ארוין יאלום (למשל- פרק המבוא ל"על הספה" לוקח לזה זמן לעבור, אם בכלל וזה בסדר - זה משרת את התקדמות הטיפול כדאי לדון בכך עם המטפל, תתפלאי שהוא לא יופתע ובינך לבין עצמך - את חשה שאת מכירה אותו על מנת להתאהב ממש או שזו התאהבות בפנטסיה ובתפקידו? בהצלחה ושלא תסבלי כל כך, זה כואב, אני יודעת

05/12/2002 | 00:28 | מאת: ד"ר אורן קפלן

שיין שלום כפי שאסתר כתבה זו אינה תופעה נדירה ויש מקום להעלות את הנושא בטיפול למרות המבוכה. הדבר יכול להוות מכשול לטיפול אך גם נושא שיקדם אותו ואת הבעיה עימה הגעת לטיפול. הפסקת הטיפול באופן מיידי אינה נראית לי רלוונטית כעת. יש צורך לעבד את העניין בתוך המסגרת הטיפולית. בברכה ד"ר אורן קפלן

05/12/2002 | 14:56 | מאת: שיין

תודה לכל העונים. שמחה לדעת שאני לא חריגה ושהתופעה נפוצה. בתקווה שלסיפור יהיה Happy End ברוכים תהיו, שיין

06/12/2002 | 23:01 | מאת: ליצוף

היי שיין בטח באת לפסיכולוג כדי לפתור בעיות מסוימות . האינטימיות והיחס המפרגן של הפסיכולוג הם מתכון מובן להתאהבות, ביחוד אם הוא גם נראה טוב, אבל לדעתי את צריכה לזכור את הסיבה המקורית שבגללה הגעת אליו, לזכור באיזה מצב משפחתי הפסיכולוג שלך. גם אני פעם הייתי צריכה ללכת ללכת לטיפול פסיכולוגי, ובדרך כלל זה לא ממש הצליח כי הקפדתי להפריד בין הרגשות שאולי קצת התחילו לפעמים להתפתח לבין המציאות הברורה מאליה. לדעתי חשוב להפריד ולדעת את המטרה של הטיפול הפסיכולוגי, ולהתמקד בה. אולי עדיפה לך פסיכולוגית אישה או שאת יכולה להמשיך עם הפסיכולוג הזה ולזכור את מה שכתבתי לך עכשיו. בכל מקרה,בהצלחה. :)

07/12/2002 | 00:49 | מאת: אחרת

כן אלה כנראה השפעות הלוואי של צורת ריפוי זו. רק חבל שהפסיכולוג בתחילת הטיפול לא מציג את תופעות הלוואי של הטיפול. התאהבות, תלות וחוסר יכולת להתנתק. אשה שמתחילה טיפול פסיכולוגי לא יודעת על סכנה זו. וכשהיא בתוך זה לעיתים הנזק כבר נעשה ובמקום להתמקד בטיפול קיימת אובססייה לגבי הפסיכולוג. מה עושים עם פסיכולוג שמעודד מצב זה אולי זה מגביר אצלו את האגו ומה לגבי המטופלץ?

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית