ילדה עם אובססיה לממתקים

יש לי ילדה מתוקה, מדליקה ומצחיקה בת רבע לארבע. מאז לידתה היא חובבת מיני מתיקה, ובשנה האחרונה זה כבר ממש חמור. היא לא מפסיקה לחשוב על ממתקים, לדבר על ממתקים, לקשר דברים שונים בחייה עם ממתקים, לצפות לממתקים. מכיוון שהיא מעט שמנמונת, ומכיוון שאכילת ממתקים אינה בריאה לאף אחד, אנו נלחמים בבקשותיה הבלתי פוסקות. ניסינו דרכים שונות ומשונות, ומסקנתי היא כזו: אפשר אולי לטפל באכילה עצמה, אך לא בצורך! כלומר, אפשר לכפות עליה לאכול פחות ממתקים, אך בזאת עדיין לא טיפלנו בבעיה האמיתית והיא - למה היא כל כך אובססיבית לעניין הממתקים??? למותר לציין שזה עניין מביך ולא נעים: כשמגיעים אלינו חברים, כשאנו מתארחים אצל אנשים וכו' - תמיד היא מבקשת ממתקים, וגם לועסת במרץ כל ממתק או חטיף שמגיע אליה . אף פעם היא לא משאירה ממתק מותחל בצד, אלא מחסלת עד הסוף. זה מאוד מטריד!!! אני חושבת שיש צורך בבדיקה מעמיקה. בסה"כ היא כן ילדה סקרנית, מרוכזת למדי ופעילה, ואין לי כוח לחארטה הפסיכולוגית של חסכים בהנקה או פיצוי על יחסים עכורים עם האם. ייתכן שיש כאן עניין של פיצוי כלשהו, אבל מה עושים עם זה? איך מטפלים בצורך עצמו? ממה הוא יכול לנבוע ומה אפשר לעשות? אם עליי לפנות לייעוץ מקצועי אשמח לקבל שמות - באזור שבין חדרה לחיפה. תודה!

דובשנית שלום צריך למצוא דרך לתת לילדה סיפוקים מבלי לפגוע בבריאותה. בשלב ראשון אפשר להתייעץ עם דיאטנית שמתמחה בילדים. אולי יש ממתקים שמזיקים פחות מאחרים ואולי אפשר לעשות תהליך משותף עם הילדה בהגדרת הגבולות. ילדה בת 4 מסוגלת להבין בד"כ מגבלות וגבולות וזה לא מדוייק שאם תפסיק לאכול המחשבות ישארו. עצם העובדה שאין לה מסגרת ברורה מה מותר לה ומה אסור מגבירה את הרעב לממתקים. צריך למצוא דרך ביניים שאינה מלחמת חורמה בממתקים ונסבלת על כולכם. יש בהחלט אפשרות לפנות לייעוץ פסיכולוגי אצל פסיכולוג ילדים, אינני מכיר אנשים באזורך, כדאי לברר עם אנשים מהאזור, אולי עם רופא הילדים. בברכה ד"ר אורן קפלן

ד"ר קפלן שלום. קודם כול תודה על תגובתך המהירה עד מאוד. מכיוון שעניין הגבולות ברור לי כבר הצבתי גבולות ברורים: ממתק אחד בבוקר (לפני הגן, בד"כ זה קורנפלקס מאחד המינים המתוקים), ועוד ממתק אחד כשחוזרים הביתה מהגן. היא משקיעה מחשבה רבה בבחירת הממתק של אחה"צ... אבל אם הולכים לחברים היא כבר קלטה שלא נעים לי להעיר לה כל הזמן, אז - הרסן משתחרר. כך גם כשמגיעים ילדים אלינו. היא מבינה שאלה הגבולות שלי, אך הם בהחלט לא הגבולות שלה... והיא מנסה שוב ושוב ושוב!!! ואני מתחרפנת לגמרי מהניסיונות הבלתי פוסקים, ומהשהות שלה ליד המקרר והמזווה בבית שלנו ובבתים אחרים. פירות למיניהם וחטיפי בריאות לא מסיחים את דעתה מהדבר האמיתי. גם בגן היא מציקה לעתים לגננות עם האובססיה הזו, לא באופן קבוע, אך מדי פעם זה צץ. בעיקר כשהיא משועממת, אך לפעמים גם באמצע משחק שכן גורם לה הנאה ועניין. משונה, הלא כן? רופא הילדים שלנו די פסל את תחושתי בעניין האובססיביות, ואמר לי לעזוב אותה בשקט. אני מעריכה את האינטואיציות שלו, אבל את שלי אני מעריכה יותר... איך אני משיגה בדרך אחרת שמות של מטפלים בבעיות מסוג זה???

שלום לך, אני יכולה להציע לך: תעיפי את דברי המתיקה מהבית!!! למעט הקורנפלקס, אין בממתקים שום דבר טוב. אם כבר חייבים דברים מתוקים, שזה יהיה לפחות עם כמה שפחות סוכר. כן, אפשר להציע גם פירות בתור כיבוד ולבקש לדבר עם ההורים אחרים שכך יציעו כשביתך מתארחת. עדי

ניסיתי גם את זה. איכשהוא, הם תמיד צצים בחזרה. חוץ מזה - החוסר הופך את הממתקים למשהו עוד יותר נשאף, ואז איני משיגה את המטרה. זו באמת בעיה!!! מטריד אותי על מה היא מפצה כאן את עצמה, ואיך אפשר להילחם עם הצורך ולא עם האכילה עצמה.