קשה לי

אני נשואה 10 שנים. לדעתי בעלי סובל מהפרעה נפשית. הוא גס רוח ובוטה למשפחתו, להוריו, ואלי. יש פעמים שהוא נחמד. בדר"כ הוא רוטן וכעוס. כל בני הבית הולכים על בהונות. כל השנים אני סובלת ומבליגה אבל אני לא יכולה לסבול זאת יותר. אבל אני מפחדת לעשות צעדים דרמתיים. אני גם מאוד קשורה אליו. יש לנו 3 בנים משותפים. הבן אדם היחיד בעולם שאותו הוא מעריץ, סוגד לו, ועושה כל מה שהוא מבקש - הוא בנו מנישואיו הראשונים. הילד בן 20. לא גר איתנו למזלי. בעבר - כן גר איתנו. הילד מטרטר את טביו, וזה עפר לרגליו. בנוסף לכל מה שאני סובלת מבעלי - אני גם לא יכולה לסבול את ההתרפסות שלו בפני הילד הזה. זה מוציא אותי מדעתי? האם משהו אצלי לא בסדר?

מיה שלום נשמע שאת מתמודדת עם דברים קשים ובמיוחד קשה בעיני העובדה שאת צריכה להקטין את עצמך ולהבליג על עלבונך במשך זמן כה רב. מאחר ואת נשואה כבר שנים רבות סביר להניח שהדברים הללו לא התחילו לאחרונה. לדעתי עד זקוקה לעזרה כדי להבין מה קורה לך בקשר עם בעלך וכיצד עליך להתמודד איתו באופן אחר. אולי כדאי ליזום שיחה עם עובדת סוציאלית בנעמ"ת או במסגרת דומה שנותנת ייעוץ ותמיכה לנשים שחוות אלימות. גם אם אינך מוכה ממש, את מתארת מסגרת משפחתית שיש בה הרבה תוקפנות סמויה וגלויה. בברכה ד"ר אורן קפלן