הורים ביולוגיים-לנסות לחפש?

לאחר בדיקות, עבודת בילוש רפואית, והתייעצות עם רופאים, אני יודעת היום חד משמעית - הוריי, שגידלו אותי עד היום - הם אינם הוריי הביולוגים. עלתה גם האפשרות שרק אבי הוא אינו אבי הביולוגי, אך לאחר הצלבת נתונים מסויימים התבררה אפשרות זו כאינה סבירה. היום אני כמעט בת 40, ולמרות שהורי תמיד ישארו ההורים שלי בשבילי, גילוי זה אינו נותן לי מנוחה. אבי נפטר לפני מספר שנים, יש לי אמא ושתי אחיות. מלבד בעלי לא שיתפתי אף אחד בגילוי שלי, גם לא את אימי. אני חושבת על זה 24 שעות. במהלך היום אני משתדלת להעסיק את עצמי והמחשבות לא עוזבות אותי.בלילות אני מתעוררת מלאה במחשבות ודמעות. בכל שיחת טלפון עם אימי, מידי יום, ובכל שיחה עם אחיותי, שהקשר שלנו מאד הדוק, אני לא מצליחה להוציא את המחשבה מהראש, שבעצם יש לי הורים ביולוגיים אחרים מאלה שגידלו אותי. אולי יש לי אחים ואחיות. מי המשפחה שלי? לא אומצתי מעולם, כך שאין לי תיק אימוץ לפתוח. אין שום גורם מלבד משפטי שיוכל לעזור לי למצוא את משפחתי האחרת. ואני מתלבטת כבר חודשים ספורים, האם לשתף את אימי? רק אם אשתף אותה אוכל להתחיל בהליך משפטי. כל הזמן אני חושבת - מה זה יתן לה? אולי אני אפגע בה? ואם אמצא את הורי שילדו אותי, אולי הם היום בני 70 או יותר? מה זה יתן להם? אולי גם להם אני אגרום רק נזק ללא תועלת בגילוי. יכול להיות שמלבד לספק לעצמי שקט נפשי אני רק אגרום רע לאחרים. לכן לא שיתפתי עד היום אף אחד. בעלי חושב שהורי שתמכו בי בזמנים קשים, ושהיו באמת טובים אלי כל השנים, הם ההורים שלי, ולדעתו לא יתן לי כלום אם אגלה מי ילד אותי. אך יתמוך ויעזור לי בכל מה שאחליט. גם אני יודעת שהורי ישארו ההורים שלי לתמיד. אבל בכל זאת אין לי שקט נפשי. קשה לי עם זה מאד מאד מאד. אני כותבת ובוכה.

אני חושבת שלמען עצמך את צריכה לחפש את ההורים הביולוגיים שלך. לא פשוט לאדם לגלות כי אינו יודע כמעט דבר על עברו, או על הנסיבות בהן בא לעולם, ולגלות כי הגורל היתל בו. בכל אופן, קרוב לוודאי שאמך היא היחידה אולי שיודעת מה קרה, אלא אם כן הוחלפת בלידתך בבית החולים ללא ידיעת הורייך. אני מציעה לך לשאול, אחרת הדבר לא יתן לך לעולם מנוחה, באופן די טבעי ולגיטימי. המון הצלחה, ואני מאחלת לך שלא תגלי דברים שיפגעו בכבוד הורייך שגידלו אותך או בזכרו של אביך. שולה.

רותי שלום אני שומע מדבריך עד כמה המחשבה שעברך אינו ידוע גורמת למצוקה ואי שקט רב. אדם נשען על עברו כבסיס ותשתית לחיים. אפשר להבין שאם פתאום כל מה שידעת על עצמך אינו מדוייק נוצר סדק בזהות העצמית. זה מסוג הדברים שקשה להשאיר אותם ולוותר עליהם בעיקר שיש לך אפשרות לשוחח עם אימך על כך. אני לא יודע כיצד הגעת למידע הזה, וצריך לקחת בחשבון שאולי גם אימך אינה מודעת לכך. אני מציע לך אולי לשוחח עם פסיכולוג או עובד סוציאלי שהתמחותו בנושא אימוץ ולחשוב איתו ביחד כיצד להמשיך הלאה בתהליך. בברכה ד"ר אורן קפלן