אלימות של ילדה בת 3.

יש לי בת בגיל 3. הילדה מקסימה, מדברת יחסית יפה, יודעת לספור עד 15!!!! מכירה כמובן את כל הצבעים. היא נגמלה מטיטולים בצורה נהדרת בגיל שנתיים ושלושה חודשים והיא קמה כל בוקר יבשה, ואינה מרטיבה כלל!!! (אין לה עדיין אחים ואחיות) הגננת בגן אומרת שהיא מקסימה. אבל יש שני דברים שמאד מטרידים אותי: לעיתים די קרובות, וזה יכול לקרות לפחות פעם ביומיים, היא מרביצה: היא יכולה להרביץ לי ולאבא שלה.!!! אנחנו כמובן אומרים לה שאסור להרביץ, ושזה כואב, אבל לדעתי היא לא מבינה את המשמעות. אנחנו מתעקשים שכאשר היא מרביצה, היא תבקש סליחה מיד לאחר מכן והיא עושה זאת. אם היא עוברת את הגבול אנחנו אומרים לה לעמוד בעונש בפינה, אבל קרה מקרה אחד, שערב אחד היא היתה כל כך רגועה וישבה לראות קלטת וידאו, ניגשה אלי ואמרה: אמא, רוצה לעמוד בפינה... הסברתי לה שעומדים בפינה רק כשעושים מעשה לא טוב אבל היא התעקשה. בכל המקרים היא מרביצה או אפילו נושכת כאשר אנחנו לא נותנים לה מה שהיא רוצה. ולמרות שהיא מרביצה, אנחנו לא נותנים לה, אם נראה לנו לנכון לא לתת, לדוגמה: היא לקחה משחק לגו ושיחקה בו. כמובן שכל החלקים היו מפוזרים... ביקשתי ממנה לאסוף. היא לא הסכימה. ביקשתי שוב והיא שוב סרבה. היא ביקשה ממני להראות לה קלטת וידאו, אז אמרתי לה, כאשר תסיימי לאסוף אראה לך את הקלטת. וכאן החל הבאלאגן. והדבר השני שמטריד אותי: השינה שלה בלילה מאד לא רגועה. היא הולכת לישון בסביבות תשע בערב ובמרבית המקרים נרדמת מיד, כי לרוב היא כבר לא ישנה הצהריים. לאחר כשעתיים-שלוש של שינה עמוקה מאד וכמעט ללא תזוזה היא מתחילה לדבר מתוך שינה, בוכה לעיתים קרובות ואפילו מרביצה תוך כדי שינה. הבוקר סיפרתי לגננת שלה את מה שקרה בלילה. היא אמרה לי שהיא מקסימה ומתנהגת כל כך יפה. יש לציין שהשנה זו הפעם הראשונה שהיא במסגרת של גן, ועוד גן עירייה: מגיל 11 חודשים ועד שנה וחצי היא היתה במשפחתון עם עוד 4 ילדים. ובשנת הלימודים האחרונה היא היתה אצל מטפלת, שטיפלה רק בבת שלי ובבן שלה, שקטן מבתי ב-9 חודשים. בין לבין אני טיפלתי בה כי לא עבדתי. בסוף יום הלימודים בגן אני לוקחת אותה לאמא שלי, שמטפלת בה עד שאני חוזרת מהעבודה. לאחר הסיפור הארוך שלי,... אשמח מאד לקבל את עצתך. בברכה, אמא של רעות.

אמא של רעות שלום בתך נמצאת בשלב בו היא בודקת ומגלה מהם יחסי גומלין בין אנשים, ובמיוחד בתוך המשפחה בינה לבינכם. בגיל הזה היכולת לשלוט בתסכול נמוכה למדי והאבחנה בין טוב ורע עדיין מעט מטושטשת. חשוב להיות סבלני ולהציב את הגבולות במידה סבירה וללא אלימות נגדית. זהו גיל מאוד מבלבל גם להורים כי מצד אחד הילד כבר יודע לדבר ולהתבטא ודרך זה נדמה שהוא מבין הכל. צריך להבין שגם אם ברמה הקוגניטיבית רעות יודעת לומר שהיא מרביצה או עושה מעשה לא טוב, היא לא בהכרח מפנימה מבחינה רגשית את משמעות הדבר. זהו גיל שבו נבנות ההפנמות שבעקבותיהם נבנה גם המצפון והמוסר הפנימי. חשוב להגיב אל הילדה ולהסביר, למרות שנדמה לפעמים שהיא לא מקשיבה או נענית אליכם. רצוי לנסות לנהוג בשימוש בעונשים במינימום הנחוץ ולהשקיע את רוב המאמצים בהסברים ומניעת אלימות בדרכים של דיאלוג. לגבי השינה בלילה אני מציע לעקוב במשך חודש אחרי שנתה של הילדה ואף לבצע רישום של שעות שינה והתעוררות. במידה ותתרשמו שמדובר בהתנהגות חריגה תוכלו לפנות לייעוץ למעבדת שינה של ילדים, לדוגמא בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת ת"א. בברכה ד"ר אורן קפלן

ד"ר אורן שלום, רציתי להודות לך על תשובתך. הרגעת אותי בעניין המכות!!!!! בעניין השינה, באמת נשים לב לכך בתקופה הקרובה ובמידת הצורך נטפל בעניין. המון תודות, אמא של רעות.