סיום טיפול שלא כדרך הטבע

הייתי מטופלת אצל פסיכולוגית כ-5 שנים. אני עם הפרעת אישיות גבולית. ונוצרה בעיה של תלות במטפלת וחוסר גבולות. המטפלת השאירה לי הודעה טלפונית שסיימנו את הטיפול באחת מהתפרצויות שלי ואי שמירה על הגבולות. עליי לציין שהיא הזהירה אותי אך לא ממש קלטתי. אני מאד מתקשה בלעדיה והיא אינה מוכנה לשוחח או להבהיר שאלות רבות שיש לי בנושא. וכמו כן אני מאד זקוקה לתהליך של פרידה שלא התקיים. האם מקובל לסיים כך קשר? אני חושבת שזה לא מקצועי ובעל מוטיב אישי מצד המטפלת. אבקש את תגובתך

מאי, זהו? הודעה טלפונית? לדעתי האישית (מאוד) זה ממש לא בסדר מצידה, ולא משנה כמה פעמים היא התריעה בפנייך שזה עלול לקרות. למה? כי טיפול לא צריך להסתיים ככה! צריך להיות תהליך של פרידה. את צריכה לעבד איתה או בעזרתה את המשמעות של הסיום. להבין ממנה למה היא החליטה להפסיק את הטיפול ( אולי היא לא מסוגלת לעזור לך יותר, אבל מפחדת לומר את זה?). זכותך לדעת וחובתה להסביר! HERA.

מאי שלום השארת את הדברים מאוד מעורפל. אם תספרי קצת מה זה אומר לך שאת "הפרעת אישיות גבולית", איזו בעית תלות נוצרה, ובמיוחד מה אופי ההתפרצות ואי שמירה על הגבולות מצידך שגרם לתגובה כל כך חריפה ובלתי שגרתית של הפסיכולוגית שלך, תהיה אפשרות לענות לך בצורה יותר עניינית. מובן שזו התנהגות חריגה מצד איש מקצוע אבל את מתארת אותה כמעט כמו תוצאה מובנת מאליה של תהליך כלשהו. מה הסיפור מלא? יתכן שבכל מקרה כדאי ליצור קשר עם המטפלת ולבקש לפחות פגישה נוספת אחת לבירור מה שקרה, בין אם לצורך חידוש הקשר או לפחות כדי לסיימו בדרך יותר טובה ולהבין מה קרה כדי ללמוד מזה לעתיד. בברכה ד"ר אורן קפלן

לד"ר אורן קפלן ההתפרציות התבטאו בצורת דיבור לא נאותה, חשבתי פעמים רבות שהיא משקרת לי, או לא אומרת לי את כל האמת והתעמתתי עימה על כך. כמו כן חיכיתי לה בן הפגישות לשוחח עימה מכיוון שלא הגיבה לטלפונים שלי ולא חזרה אליי כשהייתי במצוקה קשה ביותר. זה החוסר גבולות שלי, והטלפונים בין הפגישות כולל לביתה. אני חושבת שהייתי די אובססיבית אליה. אני מתמודדת עם בעיות קשות ביותר והיה לי קשה להחזיק מעמד בלעדיה. אני מאד קשורה אליה. זה מאד אופייני לבורדר ליין. הרגישות הגבוהה לכל מילה או מצב שהיה מערער אותי. התעסקתי בפגישות בה יותר מאשר בבעיות שלי. אך אלו הן בעיותי. מאד קשה להיות בורדר ליין. היום לאחר כחודשיים וחצי שאנו לא ביחד יש לי יותר מודעות ואני יותר מאופקת אך עדיין חושבת שהיא חייבת לי שיחת הבהרה והסברים , מפני שיש לי המון שאלות שרק היא יכולה לענות עליהם. נשארתי עם כאב רב וחוסר אונים . הרגשת דחיה ונטישה שלא מועילה לי. כמוכן התחלתי לחלות , פיזית כתוצאה מבעיה זו.