הורות

מעוניינת לקבל עצה בנושא הורות. עברתי טיפול פסיכולוגי במשך שנתיים וחצי וכיום אני נוטלת פריזמה. קיימת בי נטייה מולדת לנתח כל סיטואציה וכן בעקבות הטיפול התחדדה יכולת הניתוח, מה שמכניס אותי ל"סרטים" לגבי התנהגותה של ילדתי בת ה-4. השימוש בכדור עוזר לי "להעביר" או לזרום ומפחית מהשלכת המטענים אך עדיין לא נפטרתי לחלוטין מהצורך לנתח ולהבין כל דבר עד העצם.. אני חושפת הרבה אינטיליגנציה רגשית מול הילדה ומעודדת אותה לפתיחות רגשית כולל תחושות שליליות וכן, לא תמיד אני חוסכת ממנה את רגשותיי גם אם הם שליליים כך שהילדה יודעת למשל שמותר לאהוב ולכעוס בו זמנית וכו'.. הילדה בכל אופן פיקחית, עצמאית רגישה מאוד לסביבתה ונראית מאושרת, בעלת פחדים וחרדות נורמליים המתאימים לבני גילה כמו חושך ומפלצות.. אולם אני שמה לב כי יש לה נטייה לרצות.. לצאת תמיד "בסדר".. והיא בודקת תפיסות אצל הגננת בגן כמו למשל אם הגננת כועסת על מישהו אז היא שואלת.." אבל מותר לכעוס ולאהוב ביחד נכון?" הגננת אמרה לי שהיא קולטת קצת חוסר בטחון, מה שלא התחבר לי בכלל כי לדעתי הילדה שופעת בטחון ואולי לפעמים יותר מדיי..היא מעזה, דורשת.. חושפת רגשות ומחשבות חופשי.. ומתייצבת מול כל דבר שאינו לרוחה ללא היסוס. לא נראית לי בכלל חסרת בטחון אולם בכל זאת, זה הציק לי ואני לא יודעת אם הגננת פשוט לא ידעה להשתמש במושג אחר או שמא הצורך של ילדתי לבדוק האם מה שהיא חווה בבית תקף גם בחוץ אכן גובל בחוסר בטחון..הצורך לדעת כל דבר בבטחה ללא ספק..כמובן שגם אני כזו.. אבל איני מייחסת זאת לחוסר בטחון אלא לנושא של חקירה וגבולות.. הייתי מעוניינת לקבל התייחסות.. תודה.

שירי שלום את מעלה חשש לגבי התפתחותה הרגשית של בתך ואני קצת מתקשה להתייחס למצב שאינו מוכר לי. נראה לי שכדאי שתפני לקבל הדרכה מפסיכולוג ילדים כדי להירגע מעט בנוגע לבתך מה שאולי יפחית את הצורך לנתח כל דבר. חשוב שתהיי רגישה וקשובה למצבה של בתך אבל קשב עודף עלול להיות מעיק עבורה. צריך לראות כיצד מאזנים בין השניים בצורה אופטימלית ולשם כך יתכן ואת צריכה את הייעוץ המקצועי. לגבי דברי הגננת, תוכלי לשאול אותה למה התכוונה בדיוק והאם היא סבורה שצריך לעשות משהו בנוגע לכך. אם הגן הינו עירוני יש לו בוודאי גם קשר לשירות הפסיכולוגי העירוני וניתן להיעזר גם בהם לקבלת ייעוץ. בברכה ד"ר אורן קפלן