צעד לעבר הפסיכולוגית.
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
הבעיה שלי.... היא שיש לי בעיות של חשיבה אובססיבית, גם לגבי המראה שלי, המשקל שלי ובין היתר פחד מכך שאנשים ישמעו את הבטן שלי מקרקרת.... אני מקדישה "לנושא הבטן" 24 שעות ביממה וזה הגיעה למצב שזה מגביל אותי באירועים חברתיים ואפילו סתם כשאני צריכה להיות לבד עם אנשים ( במיוחד אם זה חדר שקט ). אני מטופלת כבר שבועיים בפרוזק ואני יודעת שההשפעה תחול רק לאחר חודש ומי יודע אולי אצטרך מינון אחר. העניין הוא שיש לי פסיכולוגית שהייתי אצלה כבר פעמיים ואני נורא רוצה להמשיך באופן סדיר, היא מודעת לבעייה שלי. אבל עכשיו אני כל כך מפחדת ללכת אליה (שוב עקב פחדים לגבי הבטן שלי שמא תשמיע קולות...) אני במין מעגל סגור ולא מסוגלת לעשות את הצעד לעבר הפסיכולוגית כדי לצאת ממעגל הקסמים הזה. בבקשה עזרו לי.... אני לא מחפשת עזרה לבעיית החרדות שלי אלא עזרה לגבי ההליכה לפסיכולוגית. תודה.
הי. סבלתי בדיוק מאותה תופעה. ואני מניחה שזה מתבטא בעוד דברים. שאולי לא את כולם את מפרטת. אני יכולה לעודד אותך שבסוף זה עובר, או לפחות מתמתן. אומנם זה לוקח המון זמן... זה עניין של תהליך ארוך מאוד, אבל בסוף זה יסתדר. אני מאמינה גם שהתרופה תעזור. אני.
שלום אנונימית, אני מקווה שהטיפול יעזור לך. אני חושב שמאד כדאי לך לשתף את הפסיכולוגית שלך בדברים שכתבת כאן, ובמיוחד בכך שאת מפחדת שהיא תשמע "קולות" מהבטן שלך. יכול להיות שאת ביקורתית כלפי עצמך הרבה יותר מאשר האנשים שסביבך - שאולי לא שומעים בכלל דבר, או שמתייחסים לזה בתור תופעה אנושית נורמלית. ובהקשר לטיפול עצמו - את משלמת לפסיכולוגית כסף, בדיוק בשביל שתוכלי לספר לה את הדברים האלה, בידיעה שהיא שומרת על הפרטיות שלך, ולא תשפוט אותך לחיוב או לשלילה, אלא פשוט תקשיב ותנסה לעזור. לדעתי התגובה שלה עוד תפתיע אותך לטובה ;-) בהצלחה, - אלמוני
אבל היא כתבה שהיא כבר סיפרה לה.
אנונימית שלום את נמצאת בתהליך טיפולי פסיכולוגי ותרופתי ולכן את בכיוון הנכון להתמודד עם הבעיה. את היחידה שיכולה להוציא את עצמך מהמעגל הסגור. הפחד ללכת לפסיכולוגית מובן אבל את חייבת להכריח את עצמך לבטוח בה וללכת אליה. שתפי אותה כל הזמן במחשבותיך. זה מצויין שיהיה מקום אחד בעולם שבו תוכלי לדבר בצורה חופשית מבלי להרגיש כל הזמן מבוכה. ככל שתדברי יותר, כך יהיה לך קל יותר. אל תשכחי שיתכן שיש בתוכך גם חלק לא מודע שמנסה לחבל בטיפול, כמו גם בדברים טובים אחרים שיש לך. אל תתני לחלק הזה להשתלט עליך. תנהגי בו בתקיפות ולמרות קיומו והמשיכי ללכת אל הפסיכולוגית. בברכה ד"ר אורן קפלן