חבר שלי פרייאר...........

חבר שלי עו"ד והוא עובד כבר כשנתיים כשכיר במשרד פרטי. המשכורת ההתחלתית שלו היתה 5,000 ש"ח נטו, וכך היא גם כיום. הבעיה, כבר למעלה מחצי שנה הוא לא מקבל משכורת. מידי כשלושה חודשים הוא מקבל שכר עבור חודש אחד, והבוס שלו אומר לו כל פעם שעוד יום-יומיים יקבל את השאר, אבל זה אף פעם לא קורה. חבר שלי שונא את העבודה שלו, והוא אפילו חולה בימים אלה, אבל הוא ממשיך להגיע כל יום לעבודה מ- 9:00 בבוקר עד 20:00 בערב, ולא מחסיר אפילו יום אחד, וגם לא נכנס לבוס שלו ומבקש את הכסף שמגיע לו על פי דין וצדק, כפי שהבוס "הנחמד" שלו יודע היטב. חבר שלי עומד להיות בעלי עוד כחמישה חודשים, אבל קשה לי להשלים עם הפרייראיות שלו. אני מסוגלת להסתדר עם העובדה שאני מרוויחה יותר ממנו, וייתכן שכך זה יהיה כל החיים, אך אינני מסוגלת להשלים עם הפאסיביות שלו ואוזלת היד שלו. ניסיתי להתערב ולאמר לו שהוא יכול להתפטר ושיהיה בסדר, שנסתדר.... אחר כך, ניסיתי לאמץ גישה של לא רואה-לא שומעת-לא יודעת.... ניסיתי לאמר וניסיתי לשתוק.... אבל כלום לא הולך... הבוס החוצפן שלו אפילו לא חשב להביא לו מקדמה לחגים (שלא לדבר על מתנת חג), אני מרגישה שבעלי לעתיד הוא יוצלח, וכמה שאני אוהבת אותו, אני חוששת מחיים משותפים ביחד...מה נעשה שנרצה להביא ילדים ובעלי היקר ימשיך לעבוד ללא שכר??? מה לעשות??? בבקשה, תעזרו לי!!

אנגל שלום אני מתאר לעצמי שלהתנהגותו יש הסבר יותר מאשר פסיביות או "פרייריות אישיותית". סביר להניח שהוא חושש מהעימות מסיבות כלשהן, יתכן שחלקן קשורות למעמדו ועתידו המקצועי וחלקן אולי לנטיותיו האישיות והאישיותיות. הייתי מציע לא להישאר עם הבעיה הפרקטית אלא לנסות לנתח ולהבין אותה ברמה הכללית יותר. זה גם יוכל לתת לך תשובה ורוגע לגבי העתיד המשותף. כדאי שתשתפי אותו בחששותיך ותדגישי שאין מדובר בכסף אלא במה שהעימות הזה מייצג. אולי הדיון הזה יעלה נושאים חשובים שעצם הדיבור עליהם יעזור לך לפתור את הבעיה. בברכה ד"ר אורן קפלן

צדקת, לחבר שלי יש פחד עצום מעימותים. הוא לא מסוגל להתמודד עם כישלון והוא מפחד שיתפסו אותו כלוזר. ארוסי בא מבית מצרי והוא גדל וחונך לרצות את הוריו. עזיבת העבודה היא מבחינתו הודאה בכישלון ונראה לי שהאנשים שהוא הכי פוחד להתמודד איתם אלה הוריו, ולכן ניסיתי גם לפנות אל אמו וגם היא אמרה לו שיעזוב. לא עזר. נראה לי שהפחד שלו להתייצב מול הבוס שלו ולהתעמת איתו על השכר, נובע אולי מחוסר הביטחון העצמי שלו, והמחשבות שלו שאולי לא מגיע לו כלל שישלמו לו שכר, כי הוא אינו עובד טוב. ניסיתי לדבר איתו גם על זה.....חיזקתי אותו ותמכתי בו, אך גם זה ללא הואיל. תבין, מערכת היחסים שלנו מאד פתוחה, יש בה עליות ומורדות, אך תמיד אומרים מה שמרגישים. במקרה הזה, אני זו שאומרת, והוא כל הזמן מענען עם הראש, מבטיח שיעזוב, ונשאר... נראה לי שכרגע, לא נותרו לי עוד מילים או טקטיקות, האם יש משהו נוסף שאני יכולה לנסות? תודה מראש