בני מסרב ללמוד

בני הינו ילד בריא בן 16. הולך לחוגים, בעל חברים רבים וקשרים חברתיים טובים. בעיה אחת לי איתו. הוא מסרב לשבת ללמוד. הוא לא ילד מבריק במיוחד אך גם כלל לא טיפש. לדעתי הוא פשוט עצלן. אני רבה איתו רבות על הנושא והדבר גורם לי תסכול רב. אני בוכה בלילות ולא יודעת איך להסביר לו שהדבר קריטי לעתידו. ניסיתי לדבר איתו בטוב, ניסיתי אימוים.עונשים אך ללא הועיל. מה לעשות ? אני מיואשת !

קטי, יש לי אחות בגיל של בנך, וגם אצלה הלימודים לא נמצאים במקום הראשון. זה מן גיל כזה של מרד, של העדפות שנראות שגויות. מריבות לא יובילו לשום דבר - לא תשיגי בזה כלום מלבד תסכול משותף לו ולך. תנסי לערב את בי"ס בעניין, שהם ישבו לו על הראש. אגב, בינינו - זה לא ממש קריטי לעתיד. אפשר להשלים בגרויות אחרי (או תוך כדי) השירות הצבאי, ובד"כ משיגים גם ציונים טובים יותר. מה לעשות שבגיל 16 יש דברים "יותר חשובים"? מנקודת הראות שלך, כאדם בוגר, הלימודים חשובים מאוד. מבחינתו הם סתם טירחה. HERA.

אני אמא לילד בן 14.5 וגם לי יש את אותה בעיה. אני לא מנסה לדכדך אותך, אבל, לדעתי, ילדים אלו חכמים מידי עבור המורים, למורים אין את הכלים המתאימים לטפל בילדים אלו, ולכן הם נחשבים לילדים בעייתים, ומוציאים אותם מהכיתה, וזה מין גלגל כזה, ואז לילדים אין את המוטיבציה למהשיך ללמוד. לפי דעתי שום עונש לא יכול לעזור , אלא, להזיק. כי הרי גם בכיתה מענישים אותו בצורות שונות. חבל מאוד שאין משרד החינוך נותן את דעתו לילדים כאלו שהופכים עם הזמן לבעייתים מבחינת בית ספר.

שושי, את הצגת מצב שבו הילדים מוצעים מהכיתה, כלומר, כמישהי שהוצעה בעבר מהכיתה אני יכולה להגיד לך שהתחושה שקיבלתי היתה שהמורה לא אוהבת אותי... ברגע שזה קרה, זה מנע ממני לרצות להשקיע. קראתי ספר שהדגים איך אפשר לפתור בעיה כזו. (שם הספר הוא שינוי). בספר זה הציעו שהפתרון צריך להיות הפוך. במידה ואת יודעת שהילד לא אוהב את המורה תגידי לו שאותו מורה לא חושב שהוא יצליח לעמוד ברמת התלמידים האחרים וכך הוא צופה את כישלונו... סביר להניח שכדי לעשות מעין דווקא למורה הוא ילמד מרצונו כדי להוכיח למורה שהוא טועה. תנסי ותראי אולי זה יעבוד... אורלי

קטי שלום בדברים האלו קשה לפעול בכוח. אם אין לו את הרצון הפנימי ללמוד חבל להיכנס למאבקי כוח שלא יובילו לשום מקום. חשוב שיבין את עמדתך בנושא, חשוב להיות בקשר עם ביה"ס ולעקוב אחר השגיו, אבל זאת תוך מתן כבוד לרצונותיו. בגיל 16 כבר יותר קשה לכפות את רצונכם על הילד. אם תיווצר אוירה של כבוד הדדי בנושא בלי תסכול, בכי ומריבות, אולי יווצר סטטוס קוו בו הוא לומד בצורה מינימילית כדי לשמור על הישגים סבירים. בסופו של דבר יש באמת אפשרויות לשפר ציונים גם בשלבים מאוחרים יותר בחיים. בברכה ד"ר אורן קפלן

תראי: את יכולה להגיד לו עשר פעמים שהוא טועה, אבל מי שצריך לעשות את הטעות שלו זה הוא בלבד. צדקה הרה כשאמרה שלימודים זה לא העניין בגיל הזה ואחר כך הם משלימים את הלימודים. עדי