דיכאון
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
היי , יש לי בעיה: אני בת 15 וחצי,ובחודשיים האחרונים נכנסתי למין דכאון כזה. לפני כשנה וחצי עברנו לעיר חדשה אך המשכתי ללמוד בחטיבה הישנה.השנה,עברתי לתיכון חדש בעיר החדשה,ואני מרגישה מאד בודדה.אני יודעת שכל מי שישמע את זה יגיד לי שהזמן יעשה את שלו ושאני אמצא חברים,אבל אצלי זה טיפה שונה, הבית ספר החדש שלי הוא מאד גדול,ודווקא יצא לי להכיר די הרבה אנשים,אבל אני לא מצליחה למצוא איתם שפה משותפת,הם נחמדים,אבל הם משעממים מאד,ולפעמים אני מרגישה שאני נשארת בחוץ,הרגשה כזו שאם אני איעלם פתאום לא ישימו לב בכלל. חוץ מזה,יש לי בעיה של עודף צשקל,ובגלל זה אני ואחי הגדול (בן 20) בסכסוך רציני.אני בעצם לא יודעת אם זה בגלל זה,אבל הוא כל הזמן אומר לי שאני שמנה "בהמה",ושאף אחד לא ירצה אותי.גם כשאנחנו באירועים משפחתיים או משהו כזה,הוא מתחיל לספר עליי "בדיחות שמנים" וכל המשפחה צוחקת.זה מאד פוגע בי ולרוב זה נגמר בזה שאני עולה לחדר ובוכה. הוא יודע שזה פוגע בי אך לא אכפת לו במיוחד והוא ממשיך.אני חיה בפחד מתמיד שהוא יתחיל להעליב אותי בפני חברים ויביך אותי.כבר פעמיים הרבצנו אחד לשני אחרי שהוא העליב אותי.אני יודעת שזה לא הפתרון,אבל הוא פגע בי כל כך והתחלתי ממש להתעצבן. מה אתה חושב שעליי לעשות על מנת לצאת מהדיכאון הזה?
ח.ש. שלום את מקשרת את המצב שנוצר למעבר ולפי מה שאת מתארת אולי המעבר משתלב עם עוד דברים ש"מתבשלים" אצלך במקביל או אולי אפילו קודם למעבר. היחסים עם אחיך לדוגמא, בוודאי שייכים לדברים ארוכי טווח יותר ממעבר הדירה. יש לך היום שאלות שלא מתייחסות כנראה לקשרים החברתיים בפועל אלא למה היית רוצה, מה ומי מתאים לך. אפשר אולי לקרוא לזה שאלות של זהות, שאגב, מתאימות מאוד לשלב בו את נמצאת בחיים. כדאי שתוכלי לשוחח על הדברים עימם את מתמודדת עם אנשים קרובים לך ואולי כדאי לנסות גם בטיפול פסיכולוגי. בסופו של דבר אין סיבה שתשארי לבד עם המחשבות. כדאי אולי לשוחח עם ההורים אם את מרגישה מספיק נוח איתם ולבקש את הכוונתם. בברכה ד"ר אורן קפלן
ההורים שלי מודעים למצב עם אח שלי. למשל היום,נסענו כולנו באוטו,והוא אמר שהוא ממש שונא אותי,ואמר שהלוואי שאני איעלם באיזה פיגוע.ההורים שלי שמעו את זה,מן הסתם,אבל התגובות שלהם לא היו כל כך,לא יודעת איך להסביר את זה,הם פשוטאמרו לו :"די עומר...",וזהו. אני חושבת שבמובן מסויים הם מפחדים ממנו. הדבר מאד פוגע בי,ואני מפחדת שאולי בעתיד זה באמת ישפיע עליי,כל הדברים שהוא אומר, ויפגע לי בביטחון העצמי או משהו. יש לך אולי איזו עצה בקשר לאיך לגרום לזה להיגמר?להתעלם ממנו? תודה רבה על העזרה.אני באמת מעריכה את זה.