האם זו בולמיה?

שלום! אני בת 21. במשקל תקין. את הדיאטה הראשונה שלי התחלתי בגיל 15 במטרה להפטר מ-10 ק"ג עודפים. מאז אני מתעסקת בדיאטות באופן מתמיד. מבחינתי מדובר במאבק מתמשך עם האוכל ועם המשקל, כאשר יש עליות וירידות (תרתי משמע...). מעולם לא ראיתי בהתנהגות זו אינדיקציה לחריגה פסיכולוגית כלשהי. אם זאת, סתם מתוך התעניינות בנושא, רכשתי את הספר "הפחד לתפוס מקום" שעוסק באנורקסיה בבולימיה. הופתעתי לאחר קריאתי בו לגלות שאני עונה על הקריטריונים המאבחנים של "בולימיה נרווזה". למעשה, תוארו שם מקרים של בנות בתת משקל קיצוני, ולחלופין של בנות שזוללות ומקיאות מדי יום... מצבי רחוק מלהיות דומה לתיאורים אלו, אולם על-פי ההגדרות ההבחנתיות אני "מתאימה לקריטריונים". אני אכן נוהגת לזלול והרבה. כמעט מדי יום. אני גם נוהגת להתאמן בצורה מאומצת כ 4-3 פעמים בשבוע על מנת למנוע עלייה במשקל... לעיתים אני מגבילה את האכילה ואוכלת קצת פחות ממה שצריך, אך לא בד"כ. לעיתים רחוקות ביותר קרה שהקאתי, אך לא מדובר בדפוס אצלי. כלומר, האבחנה במקרה שלי מבוססת בעיקר על בולומוסי זלילה ופעילות גופנית לשם קיזוז. מלבד הסימפטומים הפיסיים, הספר כלל תיאורים מעמיקים של המטען הפסיכולוגי-משפחתי שמוביל להתפתחותן של הפרעות אלו. דווקא אלו התאימו לי ביותר... מה פרוש הדבר? האם זה אומר, שבלא ידיעתי, אני נושאת הפרעה פסיכיאטרית? ועוד עניין- אני מכירה כ"כ הרבה בנות שמתעסקות עם דיאטות כל הזמן ובקלות יכולות להתאים לקריטריונים... האם כולן בולימיות? האםזה סביר? מצב

סיגל, זו שאלה שלדעתי קשה מאוד לענות עליה. מה עוד שבד"כ הבולימיות דוחפות אצבע במטרה להקיא. את אומרת שמשקלך תקין. היות וגם אני בעסק כבר דיי הרבה זמן, מה שהייתי מציעה לך בכל זאת, ללמוד מהו אורח חיים בריא ונכון כדי שתוכלי לשמור עליו להרבה זמן. מקווה שעזרתי, עדי

גם אני מתכוונת שהקאתי במכוון... אבל לא כל יום. בקושי פעמיים בחודש...

סיגל שלום אני לא חושב שנכון לתת אבחנות פסיכיאטריות באינטרנט (ולפעמים גם לא באינטרנט). השאלה החשובה היא מה קורה לאיכות החיים שלך והאם יש לדעתך בעיה שכדאי לטפל בה. כנראה שזה לא מקרי שקראת מה שקראת ושפתאום מצאת את התיאור מתאים לך. כנראה שמשהו בך היה מוכן לקריאה הזו ולבירור. לכן הייתי מציע לך לפנות לאיש מקצוע המתמחה בתחום הפרעות האכילה ולהתייעץ. העניין הוא לא לאבחן אותך נכון אלא לתת תשובה למשהו שכנראה מפריע לך עם עצמך, גופך וחייך. בברכה ד"ר אורן קפלן