דאגה לאחותי ולאמי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
יש לי אחות גרושה בת 33 ואם לילדה בת 5 שנים. ההורים שלי עוזרים לאחותי בכל מה שהם רק יכולים. כאשר קורה משהו בבית אבא שלי רץ ומסדר וכאשר אחותי צריכה שישמרו על הילדה אמא שלי שומרת, ומחזיקה את הילדה אצלה בבית במקרים שאין גן. בנוסף לזה כל יום אמא שלי מקבלת את הילדה אחרי הגן ושומרת עליה עד השעה 18:30 בערב כשאחותי מגיעה מהעבודה. אנחנו משפחה שומרת שבת וכך גם אחותי. כל שבת אחותי מתארחת אצל ההורים שלי. הבעיה היא שאמא שלי דורשת עזרה בפינוי שולחן או רחיצת כלים לאחר האוכל אחותי יושבת ולא עוזרת. כאשר אחי מגיע מהצבא ורואה את הדברים הוא מעיר לאחותיואומר לה שזה לא בסדר שהוא בא מהצבא ועוזר והיא לא עושה כלום. גם אחותי היותר קטנה מעירה לה. כאשר אמא שלי אומרת מילה הכי קטנה היא ישר מתנפלת עליה ואומרת לה שהיא היתה אמא לא טובה ושהיא היתה קטנה היא היתה מרביצה לה. במשפחתי אנו 5 ילדים ואף אחד לא זוכר שאמא היתה מרביצה רק היא ההפך אנו מרגישים כלפי אמא לא כאמא אלא כחברה והינו מספרים לה ממש הכל עד היום. אחותי מאד פגיעה ועצבנית אין לה שמחת חיים. אבל כאשר היא פוגעת באמא שלי ואמא שלי בוכה בגלל המילים שהיא מוציאה ולא מעריכה כלום ממה שעושים עבורה זה פוגע בה מאד. לפעמים אפילו אמא שלי לא נרדמת בלילה מרב מחשבות. מצד אחד אמא שלי רוצה להגיד לה שאם היא אמא לא טובה והיא רעה אליה שתשאר בבית שלה ומצד שני אין לה חברות ואמא שלי לא רוצה שלא יהיה לה אף אחד ובמיוחד שבשבת היא לא תהיה לבד ותכנס לדיכאון ומי יודע לאן זה יוביל. גם לאבא שלי היא מדברת לא יפה ולא בכבוד למרות שהוא בן אדם שקט וטוב. אנו כמשפחה לא יודעים איך להתנהג האם לאפשר לה לבוא ולפגוע בהורים. יש לציין שכאשר יש ריב היא בוכה ולוקחת את הילדה הביתה ומסתלכת. הרבה אמא שלי רואה איך שהיא צועקת על הילדה. לא מרביצה אך צועקת וגם זה כואב לה. אני לא אומרת שהיא לא מפנקת אותה אבל הרבה זמן ביום היא לא איתה וכאשר היא איתה יש גם ריב עם הילדה. מה אפשר לעשות על מנת לעזור לאחותי והאם אמא שלי יכולה להגיד לה לא לבוא אליה. (פעם בחודש יש מריבה) ועד שאמא שלי לא באה אליה ומחבקת ומנשקת אותה הן לא משלימות. תמיד אמא שלי צריכה לבוא אליה. שאלתי היא איך להתנהג במצב כזה על מנת שכל הצדדים יהיו מרוצים. האם התנהגות מסוג זה היא לא ניצול של ההורים שלי? תודה רבה דליה.
דליה, כדאי באמת לפנות לאיש מקצוע כולכם, ושאחותך תספר לו מה מציק לה. אני חושבת שכדאי להסביר לה שכמו שהיא מתנהגת אליכם, ככה גם הילדה בסופו של דבר תתנהג אליה כי ילדים מחקים מבוגרים. עדי (שלא כיבדה יותר מידי את הוריה והיום היא מצטערת(
דליה שלום סביר להניח שאחותך אינה מאושרת מהמצב שנוצר. אני לא חושב שהיא פוגעת בכם ובאימך בכוונה אבל היא כנראה סובלת ויש לה כיום קושי להתמודד עם תסכול או ביקורת והיא מתפרצת בקלות. למרבה הצער הכי קל זה להתפרץ דווקא על האנשים שקרובים ודואגים לך. חשוב מצד אחד לשים לה גבולות וזאת כדי שגם אתם תחזיקו מעמד ולא תישחקו ממנה. בסופו של דבר אם גם אתם תוותרו עליה מצבה לא יהיה טוב יותר. אני לא יודע באיזה דרך להציב את הגבולות, אבל אולי זה משהו שצריך לאסוף את המשפחה ולדון עליו. אם תגבשו דרך התמודדות משותפת יהיה לכם יותר קל להתמודד איתה, ובמיוחד כדאי לחשוב ביחד כיצד מקלים על אמך עם ההתמודדות. בברכה ד"ר אורן קפלן