חבר במצוקה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

14/09/2002 | 22:26 | מאת: לינה

יש לי חבר מאד מאד טוב הנמצא במצוקה, עבר ארוע מוחי בגיל 45, כתוצאה המארוע נפגע כושר הדיבור והוא מגנגם (בקושי מרגישים) אישתו וילדיו זנחו אותו, חברתו לחיים מזה 8 שנים נפרדה מימנו, הוא עובד מזה 25 שנה במשמרות של 12 שעות במתקן בו הוא נמצא לבד ואין לו עם מי לדבר. פוחד לעזוב את מקום העבודה בגלל מצב המשק ומצבו הבריאותי. מזה מס חודשים הוא משתף אותי בהירהוריו, לעזוב את העבודה לנסוע למזרח, לפתוח עסק אבל שום דבר לא ישים. אני פוגשת אותו הרבה ואני רואה כיצד מצבו מדרדר, מעשן בשרשרת על אף הארוע והלחץ דם הגבוה, שותה ויישן שעות על גבי שעות. אני לא איש מקצוע אבל הוא מקשיב לי. הצעתי לו קודם לעזוב את העבודה (מאחר והעבודה כרוכה בהשגחה על מתקנים יש לו אקדח). הצעתי לו לגשת לפסיכולוגעל-מנת שיעזור לו להתמודד עם המצב. הוא מסרב בכל תוקף. דברתי עם בנו הבכור שינסה להגיע אליו אך ללא הועיל. נכון להיום פנה אלי חבר משותף והוא סיפר לי שהוא אמר לו שאין לו למה לחיות והוא חושב לשים קץ לחייו. אני ואותו חבר משותף היחידים שלהם הוא מספר. אנחנו לא יודעים לאן לפנות וכיצד להתנהג. אנחנו לא רוצים לתת לו הרגשה שגם אנחנו בגדנו בו לכאורה. מבקשת עצה אם משהו מכיר פסיכולוג בכיר באזור המרכז או הדרום אשמח לקבל את שמו וכתובתו

15/09/2002 | 00:57 | מאת: עובד שקורי

זו לא בעיה לתת לך רשימה של פסיכולוגים. השאלה האם הוא יסכים לפנות לפסיכולוג. ועוד שאלה הרבה יותר קשה היא ואני מקווה שלא תזדעזעי: זכותו וכדי להשאיר בידיים שלו את האופציה של לעזור את העולם בכבוד.

15/09/2002 | 12:16 | מאת: לינה

שלום לך היום הוא כבר בוחן אתהאפשרות לקבל עזרה מקצועית. התנאי שלו הוא להגיע לפסיכולוג באופן פרטי כדי שלא יפתחו לו "תיק" הוא חייב מישהו שיתן בו אמון ויפתח. אדם שמשתף אותך בסוגיה הכי סודית בחייו בדרך האחורית גם מבקש עזרה, לשם כך יש חברים. אני לא אקח אותו בכח לשום מקום שאליו לא ירצה להגיע בעצמו. לינה

15/09/2002 | 02:26 | מאת: ליאת

שלום לך לינה... לדעתי פסיכולוג לא יכול כ"כ לעזור בעניין.. מה הוא בדיוק ייעשה? יחזיר את חברה שלו שהייתה איתו שמונה שנים חזרה לחייו? או שייתן לי כרטיס טיסה למזרח שם הוא יוכל לחיות באושר ובעושר? אני אישית לא מאמינה כ"כ בפסיכולוגים.. אני מאמינה בחברות, וחברים הם התרופה הכי טובה לאנשים... ברור שחברך נמצא באיזושהי מצוקה נפשית.. ניראה כי הכול נפל עליו בבת אחת.. וקשה לו מידי לסחוב את כל הצרות על הגב.. לכן יש לו אותך ואת אותו חבר משותף שתעזרו לו.. כי הסיכוי שלכם הוא כן ישמע הוא גבוה יותר מסתם אדם זר כמו פסיכולוג... אתם צריכים להיות לו האוזן הקשבת והכתף התומכת.. אני יודעת שחברים תמיד יודעים את הדרך הטובה ביותר לעודד את החברים שלהם.. בקשר לרמיזה של ההתאבדות אני חושבת שזה נאמר ברגע של ייאוש בלבד.. ומה שאותו איש העיר מקודם שיש לתת לו למות בכבוד זו השטות הכי גדולה ששמעתי בחיי.. איך אפשר לתת לאדם קרוב פשוט לסיים את חייו?? כשעוד יכולה להיות תקווה??? אם את רוצה שחברך יתחיל להאמין בעצמו שהוא שווה משהו.. תתחילי גם את עצמך להאמין בזה.. ואלי זה מה שיעזור לו לראותשיש טעם בחיים האלה..

15/09/2002 | 12:26 | מאת: לינה

תודה לאית אני מסכימה עם כל מילה שלך,אך יכול ליהיות שפסיכולוג מנוסה ודיסקרטי שירכוש את אמונו יוכל לתת לו כלים להתמודד עם המצוקה. שום דבר לא יוחזר חזרה על ידי אף אחד. אולי אפשר לעזור לו לעבור את התקופה הקשה הזו ולהישאר בחיים. מה שמדאיג אותי ביותר הוא שאיומיו לא יהיו אמיתיים. כמו שציינתי קודם הוא התחיל לשתות על-מנת לתשתש את הכאב לפי דבריו. באחד המקרים הוא נהג במצב של חצי שכרות וצילצל אלי כי הוא לא ידע היכן הוא נמצא. לפי דבריו הוא לא מוכן לקבל את עזיבתה של חברתו, הוא לא מוכן להמשיך לחיות בלעדיה. כמו שציינת קודם לגבי הבחור המציעה לתת לאדם למות בכבוד. אני לא מאמינה בזה, האדם אותו אני מכירה הוא אדם שמח בד"כ פשוט ביום בהיר אחד נפלו עליו השמים. אני רוצה לעזור, מוכנה להקשיב אבל לפעמים אני פוחדת שאני לא מקצועית לינה

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית