"פינטוזים" בהקיץ- מה יש לי?

שלום רב! ברצוני לתאר תופעה, שאני מניחה שקיימת אצל רוב האנשים במידה כזו או אחרת, אך אצלי זה "עבר את הגבול". אני בחורה צעירה. סטודנטית. מאז שאני זוכרת את עצמי הייתי ילדה מאוד חולמנית ונהגתי לפנטז לעצמי כל מיני סיטואציות שבהן אני חיה את חיי בצורה מסויימת בלי קשר ל"עולם החיצוני" של חיי. מבחינת קשרים חברתיים אני לא נוהגת ליזום או להתקשר יותר מידי לאחרים, כי מבחינתי אני יותר "אמיתית" בחלומות. זה כאילו שהעולם החיצוני והעולם הפנימי שלי מתקיימים בנפרד - אין קשר "הזנתי" ביניהם אלא אף להיפך - אני מוצאת את עצמי יותר ויותר בקונפליקט ולא מצליחה לחיות באופן חוויתי מלא בעולם הזה-לא בלימודים ולא בחברויות... אני תמיד נמשכת חזרה לעולם הפנימי שלי ומפחדת "לאבד" אותו ובעצם את זהותי העצמית. רציתי להבין מה פשר הדברים? האם ישנו איזשהו הסבר פסיכולוגי למצב הזה? תודה רבה ( :

מורן שלום אני מתאר לעצמי שיש הסבר פסיכולוגי למה שאת מתארת, אבל הייתי נזהר מלתת אותו על רגל אחת וללא היכרות אמיתית איתך. אין לזה הסבר אחד, יש כיווני מחשבה רבים שיכולים לבוא בחשבון. במידה ואת מרגישה שהדבר פוגע באיכות חייך והוא "עבר את הגבול" אני מציע לך לפנות לייעוץ פסיכולוגי ולהקדיש לפחות כמה מפגשים כדי לתאר את המצב ולהבין את משמעותו. בברכה ד"ר אורן קפלן