הערכה עצמית ובטחון עצמי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
הערכה עצמית שלי נמוכה ( מגרדת את הרצפה) וכמו כן גם הבטחון העצמי שלי זה משפיע כמובן על כל החיים שלי כמעט ואין לי חברים אני מאוד סגורה וקשה לי לצור קשר עם אנשים . די נמאס לי מהבדידות הזו אני כבר בת 26 עדיין לא היה לי חבר ( עדיין בתולה) . מה עושים???????
מיכי שלום; המון בחורים נחמדים מסתובבים שם בחוץ. אל תתיאשי, אני בטוח כי תמצאי אהבה! המון בהצלחה הנסיך
מיכי שלום רב, מכתבך עולה מצוקה רבה, ואולי אפילו סימני ייאוש ראשונים. את מספרת שיש לך בעיות ביצירת קשרים, טרם חוית קשר רציני עם בן זוג ובכלל את חשה בודדה עם בטחון עצמי ש"מגרד את הרצפה". שאלתי היא איך התמודדת עם זה עד היום? בכל זאת הצלחת להעביר 26 שנה איכשהו? אולי עשית זאת תוך התעלמות מוחלטת ממצבך, ולכן זה נגרר במשך שנים, ואולי זה קורה בתקופות, פעם טוב יותר ופעם טוב פחות וכו'. מה את עושה בחיי היום יום? איך את מעבירה את ימייך? עובדת? לומדת? לדעתי אדם עובר בחייו תקופות ומשברים שונים. ייתכן וההבנה שלך לגבי חייך היא משהו תלוי זמן, ייתכן. אם את חשה שהמצב בו את שרויה קשה עבורך מדיי, ואת מעוניינת "לצאת מהמעגל" ואולי לחוות גם חויות נוספות בחיים ולנסות לשפר את תחושתך, הייתי ממליצה לך לפנות לטיפול פסיכוטרפויטי. טיפול שכזה עשוי לתרום לשיפור הרגשתך, לעזור לך להכיר את עצמך יותר טוב ואולי לסגל לעצמך מספר התנהגויות מתאימות יותר ומתקשרות יותר עם סביבתך. בהצלחה, טלי פרידמן - עובדת סוציאלית
דבר ראשון - תודה על התשובה המהירה ! טיפול כזה נעשה עם פסיכולוג ? איך מוצאים פסיכולוג מתאים . ושוב תודה
בס"ד מיכי קודם כל אין מה להילחץ אם תפתחי כל ספר רפואה לעולם לא תמצאי מחלה שקוראים לה בתולה . לדעתי זכית ואני אסביר לא רק מן הפן הדתי : בעבר אני הייתי חילוני ולצערי קיימתי יחסים עם הרבה נשים . וכשרציתי להתחתן היה לי מאוד קשה לדעת מה אני מחפש וכשמצאתי לאחר המון שנים זה ממש לא היה מרגש כמו בהתחלה ... כשרק פגשתי את הראשונה ... והתחילו להתרוצץ כל מיני השוואות היא היתה כך ולה היה כך וזאת כך וזה ממש לא בנה את הקשר הטוב שלי עם שותפתי לחיים... מניסיון הכי טוב ובריא זה כמו אבותינו - למצוא את האחד היחיד והמיוחד שמתאים לך תרבותית וריגשית . ותאמיני לי הם קיימים וחלקם גם כן בתולים וביישנים וסגורים ומתוקים . וניתן למצא אותם בפורום המתאים או במוסדות לשידוכים. בהקשר לחוסר הביטחון שלך את יכולה לעבוד עליו גם בעצמך : תתחילי בתרגולים קטנים : לדוגמה תתאמני מול הראי לחייך ... חיוך רחב וחיוך מסתורי וחצי חיוך וכו' לאחר שתרגישי שאת שולטת בחיוכייך תחייכי לעצמך ותגידי את כל הדברים הטובים שאת יודעת על עצמך : תכיני רשימה מראש לפני שתלכי לראי . ותגידי לך את כל הדברים תוך כדי חיוך ... כשתסיימי את התרגיל וכבר תדעי את הרשימה בע"פ ותהיי מסוגלת להגיד את זה בפה מלא עם חיוך ללא זיהוי אפילו קל של סומק או בושה תכיני רשימה נוספת שאותה תתחילי בכמה את אוהבת את עצמך ואת משפחתך ואת כל מה שאת אוהבת עם חיוך גדול ותוסיפי גם מה היית רוצה לעשות וליהיות. כשגם התרגיל הזה יסתיים לסביעות רצונך (כשאת כבר מסוגלת בקלות לחייך אלייך וזוכרת בע"פ את שני התרגילים ללא בושה כשאת מסתכלת לעצמך בעינים) תשכבי על המיטה ותדמייני לעצמך אותך עם הקרובים והחברים והשכנים כשאת מחייכת לכל אחד על פי מעמדו וקירבתו אלייך ומספרת לו (בדמיון כמובן את כל מה שסיפרת לראי ללא בושה ועם חיוך ומה את רוצה וכולי) לאחר מכאן תתאמני בקיום מצוות " ואהבתה לרעך כמוך " על המיטה כמובן תוך שיחרור כל הכעסים והטינות שהיו אם היו ממתי שאת זוכרת וכל מי שפגע והעליב והכעיס ובייש וצחק והקניט והרגיז ... וכשכבר תזכי לאהוב את כולם גם את השונה והמוזר והאחר ... לא תהייה לך בעיה להערכתי לצאת מהמיטה וללא בושה לצאת מהבית ולחייך ולאהוב את כולם . וכמאמר שלמה המלך החכם באדם בספר משלי : כמו הפנים אל הפנים כן לב האדם ללב האדם. תווכחי לדעת שהאושר הכי גדול זה לאהוב את כולם בלי לפחד ולהיתבייש ואז כבר לא צריך להתאמן בלחייך החיוך שופע מאליו. וכשאוהבים את כולם ללא תנאי אף אחד לא יכול שלא לאהוב בחזרה אפילו אם הוא לא מבין למה הוא אוהב בחזרה . ואז הדרך אל האושר האישי שלך תהיה בעזרת השם יתברך מאוד קצרה. בהצלחה