חרדה ומחשבה כפייתית

שלום אני בן 17 וסובל מחרדות הקשורות לגוף שלי (כגון פחד מבליעת לשון ועוד...) אני כבר מספר שבועות לוקח סרוקסאט וישנו שיפור קל אל אף שעדיין המחשבות מציקות לי האם זה לא מוקדם מידי לאדם בגילי להיות במצב כזה של חרדה? האם זה אומר שאני חולה נפש? האם חיי יהיו נורמליים?

לאנונימי הצעיר שלום. אמנם זה לא נעים לחלות בגיל כל כך מוקדם , אבל כמו בשאר המחלות סיכויי ההחלמה שלך גבוהים יותר מאשר אלו שחולים במחלה בגיל מבוגר. טיפולים פסיכולוגיים בשילוב תרופות ייצבו את מצבך , ואם תתמיד להאבק במחלה תוכל לצאת ממנה - ובתוך כמה שנים לא תבין על מה כל העניין. בקשר להגדרות , מחלת נפש או לא, זה לא ממש חשוב - העיקר לצאת מזה. שלך נקודה .

אנונימי שלום הפרעות החרדה הן מהתופעות הפסיכולוגיות הנפוצות ביותר בקרב אוכלוסיה בריאה ואין זה אומר כלל על מחלת נפש. מאחר ואתה מתחיל טיפול בגיל צעיר יש סיכוי לתפוס את העניין מהשורש ולפתור אותו. אני ממליץ שלא תסתפק בטיפול התרופתי שעשוי אמנם להרגיע את החרדות בטווח הקצר, אלא שתפנה גם לטיפול פסיכולוגי כדי להתמודד עם שורש הבעיה ושינוי נטיותיך בטווח הארוך. בברכה ד"ר אורן קפלן