כדור שחור

אני מרגישה שאני מאבדת את היכולת להתמודד. מה עושים כשמרגישים כך? די מה עוד אוכל לעשות על מנת לעצור את הכדור השחור, שדוהר לעברי, שואב אותי אל מערבולת הייאוש והודף אותי אל סלעי הלא כלום. עכשיו יותר מתמיד ההתנפצות שלי קרובה ומוחשית. האופק נעלם. כבר שעות שהדמעות לא מפסיקות לרדת ותוכי נקרע לרסיסים. אני יודעת שאני צריכה להימלט מהסערה שבאה אך הרגליים התאבנו אינן נושאות אותי לשום מקום. מה עוד אוכל לכתוב כאשר אני רואה כיצד הכדור השחור משלח כלפי זרועות תמנון לופתות ונאחזות בי בעוצמה, מושכות אותי מטה אל תהום האכזבה. בשלב הזה הכוחות כבר עוזבים אותי, איני יכולה עוד להמשיך לשחות עם הזרם או לצוף במים סוערים כל כך שמכים בי מכל עבר זמן ארוך ורב. מרימה ידיים, מייחלת שכל זה כבר יגמר. איני רוצה עוד להיטלטל במים הגועשים. בהם הגלים מתעצמים והים רק הולך ומעמיק וסוגר. מסביב הכל קודר יותר ומאיים. נראה כי רצפת הזכוכית שהפרידה ביני ובין המים הגועשים בספינה בה ניווטתי את סערות חיי נבקעה ואני נבלעת מטה מטה לכודה בתוך אזיקי העופל המטביעים אותי אל המעמקים. במידה רבה כבר מצפה בכיליון לחידלון שיפסיק את הסיוט הזה של הצלילה בכוח כבידה ללא קרקעית מחכה כבר לגעת באדמה אז אולי כל זה יוכל להיפסק.

נחליאלי שלום את נשמעת אבודה ובמצוקה עזה. אני לא חושב שאוכל לתת לך עצה פרקטית למצוקה עצמה, אבל ממליץ בחום שתפני לקבל עזרה מקצועית. נשמע שעוגן אליו יהיה אפשר לקשור את החבלים בסערה העזה בה את נמצאת עשוי לעזור לך להתייצב ולהפסיק את הצלילה שאת מתארת בשפה יפה כל כך. בהצלחה ד"ר אורן קפלן

לד"ר קפלן תודה על התגובה.. אני מצטרפת לקודמותי במילות הערכה חמוות ביותר לדרך ההתייחסות שלך. אני עוכבת אחרי הפורום כבר זמן רב. ורואה כיצד אתה משמש כאן עוגן לרבים ולפעמים גם לי. גם כשאני לא כותבת אני כאן ולכן שוב תודה.