בעיה קשה

שלום יש לי חבר מזה כ-4.5 שנים (הכרנו באוניברסיטה) ואנו עומדים להינשא באוקטובר הקרוב כיום אני לומדת לתואר שני,שנה שניה. וחברי לפני כ- שלושה חודשים עמד בפני הפסקת לימודים באוניברסיטה (עקב הישגים לא תקינים).בעקבות כך הוא החליט לקחת הפסקה של שנה וחצי ולחזור ללימודים מחדש במוסד אקדמי אחר. אני בעקבות זאת אעבור איתו לעיר חדשה ולמעשה אוותר על לימודי המשך (דוקטורט).וכרגע הודיעו לו מהאוניברסיטה כי מאפשרים לו להמשיך ולסיים (נותר לא יותר מסימסטר אחד ) אך הוא טוען כי סבל שם ואינו מוכן לחזור לעולם גם אם הדבר כרוך בהתחלת התואר מחדש. איני יודעת כיצד לשכנעו להישאר ולסיים. הדבר יקל מאוד על שנינו מבחינת המגורים הזוגיות והתחום הכספי( מימון של תואר נוסף). שאלתי היא מה לעשות???

פנית לפורום, לכן אני מרשה לעצמי להגיב, לחברך כנראה קשה לחזור לאותו מקום. הוא פגוע, ומיואש מהמקום. מאידך, נשאר לו רק סימסטר אחד וחבל על הפיספוס, המעבר לעיר אחרת ואובדן המשך קידומך מוסיף לזה מימד קשה. האם אפשר למשל, לדחות את ההחלטה שלו לעוד שנת לימודים? האם הוא יכול לקבל דחייה לסיום הסמסטר לשנה נוספת, נאמר בגלל הסיבה שהוא מתחתן? החלטות בעת לחץ גדול, אינן רצויות. החלטה צריכה להיעשות ברגיעה מסויימת. כדי לא לטעות בהחלטה. וגם חברך, עלול לסבול מכך, ש"בגללו" נאלצת לוותר כה הרבה. והוא "חייב לך הרבה" אולי תראי לו את שאלתך כאן בפורום, ואת התשובות שתקבלי מאיתנו ומאורן קפלן ותחשבו יחד שוב? יש אפשרות גם לפנות לייעוץ פסיכולוגי, שיעזור לו להתגבר על ההרגשה הרעה. ולחבר שלך אני כותבת: בעוד שנתיים, ואולי בעוד שנה, בכלל אף אחד במוסד שאתה לא רוצה לחזור אליו בכלל לא יזכור אותך ולא אכפת יהיה להם ממך. אתה בשבילם רק מספר תלמיד. אז שווה, שתתאמץ למצוא עזרה פסיכולוגית להתגבר על החזרה לשם. ולמנוע את כל הבלגן הזה. וחוץ מזה... לא בטוח שתוכל ללמוד הלאה בעיר אחרת.. אחרי שתתחתנו ויהיו ילדים... וצריך מקור פרנסה למשפחתך החדשה שתקים... כדאי שתנצל את הכוח שלך, להשיג את פיסת הנייר שהוא התואר... ואם לא - לא כולם חייבים להיות אקדמאים. יש לך אחת בבית. אתה לא חייב...

חבר יקר של הפונה: וותר על הלימודים בכלל ואל תגרום לאשתך לעתיד הרגשה שהרסת את הקידום שלה. זכור, לא נשארים "אוהבים וסולחים" עד גיל 88... היא תזכיר לך את זה בשעת מריבה... ואם בכל זאת אתה רוצה לסיים לימודים וקשה לך, חכה, שהיא תסיים ללמוד ותתחיל אתה. או: שיהיה לךאומץ לחזור למקום שלמדת... זה לא מקום לרגשות. זה מקום להשגת התואר ולא יותר מזה. ואם אתה צריך לחזור על קורסים, או שנה שלמה כדי להרגיש יותר בטוח בלימוד, אז תעשה את זה. שם המשחק זה ה ת מ ו ד ד ו ת