חברמנית

אני מאוד ביקורתית, בעלת דעות קדומות. את התכונה הזו ירשתי מהבית (לצערי). הביקורתיות והדעות הקדומות מקשות עלי לקבל כל אחד- באשר הוא. זה התחיל מן הרגע שהבאתי חבר ראשון הביתה וחברות. חטפתי המון ביקורות בבית ואפילו נאסר עלי להפגש עם חלק מהחברים שלא "מצאו חן" בעינהם. היום, 7 שנים אחרי שיצאתי מבית הורי , אני מוצאת את עצמי סנובית, לא חברמנית, לא סובלנית לשונים ממני. הייתי מעוניינת לשמוע על רעיונות או דרכי התמודדות עם הבעיה הזו. יותר מזה, איך אפשר לשפר את מיומנות החברמניות ולנטל מראשי את הדעות הקדומות והמכוערות? תודה.

אני שלום עצם העובדה שאת מודעת ומוטרדת מכך זו בוודאי דרך התחלה לשינוי. יתכן שכדאי לך להצטרף לסדנה או קבוצה שבה תהיה לך אינטראקציה שתאפשר בחינת העניין מקרוב. לדוגמא, פעם בשנה בפברואר מתקיימת באופן קבוע סדנה ברמות מעל הכנרת שמועברת ע"י צוות פסיכולוגים ויועצים ארגוניים ממכון אפק הישראלי ומכון טויסטוק בלונדון. בשבוע הזה נעשית חקירה של תהליכים קבוצתיים ואישיים. תהליכים דומים מתקיימים במסגרות נוספות, כמו גם קבוצות טיפוליות וכמובן מסגרות של טיפול פסיכולוגי אישי, במידה והנושא נראה לך רלוונטי. במידה ואת מוטרדת מהעניין תצטרכי למצוא דרך ומסגרת בה תוכלי לעבד את החומרים הנפשיים מהם בנויים הרגליך ודפוסי החשיבה. בברכה ד"ר אורן קפלן