צבא

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

31/07/2002 | 23:13 | מאת: מימי

שלום יש לי דיכאון לפני צבא אף אחד כאן לא מוכן לענות לי ובפעם המיליארד אשאל לפחות אתכם בתקווה שאתם תענו לי אני בת 17 בטרם גיויס בעקבות מאמר חריף בעיתון ארצה לדעת מספר דברים: 1- מדוע מתפשטים לפני 2 רופאים בצבא ממין זכר? לאילו צורך של בדיקות? האים מותר להשאר עם חזיה ותחתון? האים אכן זה כואב? 2- עוד חיילות יהיהו בחדר באותו הזמן? מגילי או סתם אחיות? 3- למה מי שנולדה בת והיא נטולדה בקיץ כלומר יולי אוגוסט מקבלת חיסון בעכוז והאים זה כואב? אני ממש פןחדת ולא יודעת מה לעשות 1 אומר שמותר עם חזייבה ותחתון הבשני אומר בשום פנים ואופן לא השלישי לא יודע רביעי נותן עצה שאשאר עם חוןלצה לבנה שהיא רחבה אך בלי תחתון מי יעזור לי? האים גיוס זה נורא כמו שאני מתארת לי? הורים גם באים? והאים אקבל עלון לצרכן קודם לכן בו יפרטו לי הכול? אדע מה אני יעבור מבחינת בדיוקת? ספרו לי קצת על חיי צו 1 2 טגיוס איני יודעת מה זה והורי לא מסכימים לספר לי כי לא זוכרים בתודה..... אגב- מה זה תירונות?

31/07/2002 | 23:42 | מאת: ד"ר אורן קפלן

מימי שלום אנסה לענות על שאלותיך. > 1- מדוע מתפשטים לפני 2 רופאים בצבא ממין זכר? יש אפשרות לדרוש שאשה תהיה נוכחת בכל בדיקה רפואית. לאילו צורך של בדיקות? האים מותר להשאר עם חזיה ותחתון? > האים אכן זה כואב? הצבא נוהג לבדוק את המגוייסים מאחר והוא לוקח אחריות לאחר מכן על בריאותם. הבדיקות אינן כואבות. > 2- עוד חיילות יהיהו בחדר באותו הזמן? מגילי או סתם אחיות? בעיקרון בדיקה רפואית צריכה להיעשות בצניעות ולרוב כך קורה, וגם אם המצב שונה את רשאית לדרוש פרטיות. > 3- למה מי שנולדה בת והיא נטולדה בקיץ כלומר יולי אוגוסט מקבלת > חיסון בעכוז והאים זה כואב? חיסונים באופן כללי מעוררים חששות אצל אנשים רבים גם בלי קשר לגיוס הצבאי. במציאות החיסונים אינם כואבים או כואבים מעט יחסית אפילו למכה קטנה שמקבלים מבלי לשים אפילו לב. הכל עניין של חשיבה חיובית או שלילית. > אני ממש פןחדת ולא יודעת מה לעשות כדאי לשוחח עם אנשים שכבר התגייסו הן מהמחזור שלך או ממחזורים אחרים. אם אינך מכירה כדאי להתייעץ עם הורים, קרובים ומבוגרים אחרים שיעזרו לך לקבל מידע מתאים. > 1 אומר שמותר עם חזייבה ותחתון > הבשני אומר בשום פנים ואופן לא > השלישי לא יודע רביעי נותן עצה שאשאר עם חוןלצה לבנה שהיא רחבה אך > בלי תחתון > מי יעזור לי? > האים גיוס זה נורא כמו שאני מתארת לי? הפחד שלך מהגיוס טבעי, אבל הוא כנראה מועצם מאוד. צריך למצוא דרך כדי להרגיע את הפחד, וזה בעיקר ע"י מידע נכון ומדוייק. > הורים גם באים? בד"כ לא. חלק מהעניין בצבא הוא הפרידה מהבית, ואולי חלק מהחרדות שלך מתמקדות שם. > והאים אקבל עלון לצרכן קודם לכן בו יפרטו לי הכול? > אדע מה אני יעבור מבחינת בדיוקת? > ספרו לי קצת על חיי צו 1 2 טגיוס איני יודעת מה זה והורי לא > מסכימים לספר לי כי לא זוכרים הצבא מנסה לתת הסברים למתגייסים אולם פעמים רבות יש מצבי אי וודאות בצבא. סביר להניח שאחרי שתתגייסי ותתחילי להכיר אנשים חדשים החרדות ירדו מאחר וכבר תהיה לך וודאות מה קורה ובעקבות התיידדות עם אנשים שיכולים לתת תמיכה אחד לשני המצב בד"כ נרגע. > בתודה..... > אגב- מה זה תירונות? הטירונות היא השלב הראשון בצבא, היא קצרה למדי עבור בנות ונותנת את הכלים הראשוניים למתגייס הטרי לגבי הצבא והכישורים הדרושים. בהצלחה ד"ר אורן קפלן

31/07/2002 | 23:54 | מאת: טל

היי מימי לידיעתך כולם מאים בהתרגשות ופחדים מסוגים שונים בנוגע לצבא. לגבי הבדיקות אצל הרופא,אני לבשתי חולצה מכופתרת,מה שנקרא חולצה גברית ארוכה ארוכה שיכסתה את המפשעה וכך עשיתי את כל הבדיקות.כשתגיעי לזמן הזה את תביני שכולן מתרגשות והיחידים שלא מתרגשים זה הצוות הרפואי.הם רואים כמונו אלפים,לא מעניין אותם עד כמה איבר כזה או אחר אצלך יפה או לא,ושום דבר בולט או מיוחד לטוב או לרע,לא מוציא אותם משלוותם.לכן,אני לא יודעת עד כמה את פוחדת וממה בדיוק.אבל תהיי בטוחה שהם הרופאים ראו הרבה לפנייך ויראו אחרייך,והאופן שבו הבדיקות נעשות הוא כל כך מהיר וענייני שלא תרגישי אפילו אי נוחותואני מאוד הייתי נבוכה מהעניין הזה אבל לפני שאת שמה לב הכל נגמר. לגבי הגיוס עצמו והטירונות,הכי נכון כמו שד"ר קפלן אמר זה לשוחח עם חברות או אנשים בשכבת גיל גדולה מעלייך ולברר איתם איך היה בצבא.ובטירונות בפרט.אני בהתחלה קצת בכיתי מגעגועים וקושי להסתגל לחברות חדשות,ורחוק מהבית,אבל שוב בכל דבר יש טוב ורע,ובסה"כ עוברים את כל זה כל כך מהר שגם ברגעים קשים צריך לדעת שזה עובר מהר ולהנותמהרגעים הובים ויש הרבה כאלה. בהצלחה.ואולי כדאי לך ללכת עם מישהו מלווה לבדיקות ולטירונות לקחת ווקמן,עטים דפים פלאפון וכ...שיהיה לך קצת קשר עם הבית ועם הדברים שמוכרים לך.אגב לי יש שתי חברות טובות מאוד מהטירונות,ולמרות שבס"כ הגעתי מפוחדת ולחוצה,ובכיתי בהתחלה זה עבר ונשארו המון חוויות טובות מכל השירות הצבאי. בהצלחה טל

03/08/2002 | 13:53 | מאת: שירי

ככה מימי אני חיילת כבר 8 חודשיים בצהל, קודם כול טירונות נשמע נורא קשה מפחיד ומלחיץ אבל ממש ממש לא, ויודעת מה אפילו זה קצת כייף חברה חדשים צחוקים כמו מין טיול שנתי. זה לא טירונות בנים שרצים ותופסים אותם ממש קצר .. בנות טירונות כמעט ולא עושים כלום הרבה הרצאות היו לכם זה העיכר... ובדיקות רופא את נשארת אם תחתון ובלי חזייה אבל אחותיייייי שטויות מה אכפת לך את מכירה אותו אחרי זה ועוד מלא כמוך לפניך ואחריך יהיו אצלו. תבקשי שאיזה בת תהיה איתך בתוך הוילון. וכן בתוך החדר יש בנות פקידה רופא על דאגה אחותי הכול שטויות.. תבקשי קרוב לבית וזהן.. צבא זה כייף.. תזכיר משפט מה שלא הורג הוא מכשל........ ביי ובהצלחה לך חמודה....:)

04/08/2002 | 19:03 | מאת: הילה קריג

תודה לך שירי בת כמה את? מאיפה את? אני לא יודעת אם זה קל ככך" לבקש קרוב לבית כי אני רוטצה לעשוק במדע הרפואה ובביולוגי ה וכימיה? במה את עוסקת?< זה כיף לך שם? מה את כל יום בבית? מה אעשה אם נגיד לא אכיר חברות? אגב- איך התנאים: נוחים? מה שאת עושה בצבא זה בהכרח מה שתעשי בעתיד? צועקים שם לפעמים בצבא? ואם טועים אז מה קורה? את הבדיקות אי אפשר לעשות דרך קופת חולים ברופאה שלי? מה הם המבחנים אצלם שקובעים את רמתך? האים הורים נכנסים גם? ואם למשל שוכחים להביא מסמכים לבקןם" או אין חשבון בנק וגו,? את יכולה לתת לי את הטלפון שלך? יש לי כמה שאלות ואני רוטצה לצלצל אלייך! באם לא- את יכולה להסביר לי מהתחלה ועד הסוף מה זה צבא מה זה בקןם" צו 1 צו 2 התחילות וגו? אני נורא סקרנית ואיש לא מסביר לי! אנא עזרי לי עני לי על כל 1 משאלותי +הסבר כללי! תודה. את מתוקה מאוד!

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית