פחד

אני שורד שואה. סובל מאז מ ASTHENIE ועד היום. נודע לי השבוע, שבהיותי בן 3 שבועות הוכנסתי לבית יתימים אצל נזירות. יצאתי אחרי 3 חודשים במצב גופני ירוד בגלל כנמת קשה ביותר. נודע לי שהרופא היהודי בעיר ננסי שבצרפת המליץ לאמי לוותר עלי , " אין לו סכוי לשרוד! " כך אמר הרופא. שאלתי היא האם ילד בגיל כזה יכול היה לחוות טראומה מפחדים ( צלליות , קולות בלילה, ). אני מבקש לחפש את הפגישה הראשונה שלי בהיותי ילד עם הפחד? מאז גיל 3 חודשים עברתי הרבה פחדים בתקופת השואה כמובן הידועים לי וזכורים לי. אבל הארוע בגיל 3 שבועות בבית היתומים לא נותן לי מנוח. ואני חושב שמשם התחיל כל הספור שלי והפגישה עם הפחד. היתכן שכך הדבר? תדדה עבור התשובה וחופש נעים מישל

מישל שלום אין ספק שאירועים כה טראומתיים משפיעים על נפשו של ילד קטן. יתכן גם שהמצב הגופני הירוד בגיל הצעיר נרשם בגופך ומשפיע על מצבך הגופני כיום, הן ברמה הפיזיולוגית והן ברמה של זיכרון הגוף כפי שקורה פעמים רבות אחרי אירועים טראומתיים. את הפחד אותו אתה רוצה לשחזר אתה נושא בתוכך ופוגש אותו שוב ושוב. אני לא בטוח שתוכל לחזור בזיכרון את החוויה המקורית. אפשר לנסות לעבוד עם היפנוזה אבל אני לא בטוח שהדבר רצוי. יתכן שעדיף להישאר עם הזיכרון המעורפל מאשר לחפור את תוך המקורות. אדגיש כי אין כלל ביטחון שהזיכרון הזה נגיש גם בתוך היפנוזה. בברכה ד"ר אורן קפלן