דכאון

שלום, אני בת 25 נשואה ואם ל- 2 בנות (2.5 ו- 7 חודשים) אני עובדת כמורה בתיכון, הצוות איתו אני עובדת מאוד תחרותי. בתקופה האחרונה אני מרגישה שאני לא מצליחה להתמודד עם התחרות הזו, אני כל הזמן מרגישה שאני לא מספיק טובה ושאני חסרת ערך, כל הזמן מעסיקות אותי השוואות ביני לבין שאר המורות בצוות (כולנו פחות או יותר באותו גיל) ותמיד אני יוצאת בהן פחות טובה ומוצלחת. ההרגשה של החוסר הערך והקנאה באחרות פשוט משגעת אותי וגורמת לי להיות כל הזמן בדכאון שרק גורם לי עוד יותר לחוסר תפקוד שמוביל להרגשה רעה וכך זה ממשיך ומדרדר. בעלי מאוד תוך בי ומעודד אותי אבל זה לא גורם לי להפסיק עם ההשוואות האלו שהפכו כבר ממש למשהו כפייתי שהורס לי את השלווה והאושר בחיים ומונע ממני להנות מהדברים הטובים שיש לי בחיים. איך מתמודדים עם זה??? האם יש טיפול תרופתי שיכול לעזור לדכאון? אם כן דרך מי מקבלים אותו?

שרון, מכיוון שמדברייך ניתן להבין, שאת לא מצליחה הלתמודד לבד, למרות התמיכה החשובה מצד בעלך, הרי שכדאי שתפני לטיפול. בעצם, נכנסת למעין מעגל... תחושה של חוסר ערך, שמובילה לדכאון, שמוביל להדרדרות בתפקוד שמגבירה את חוסר הערך לעומת יתר המורות. יש לך אפשרות לפנות לפסיכיאטר, שרשאי לתת תרופות. במקביל, כדאי לפנות גם לטיפול פסיכולוגי, כדי ללמוד איך לפרוץ את המעגל השלילי ולהתמודד בצורה טובה יותר עם התחרותיות שיש בחיים. HERA.

שרון שלום אני מציע לא להסתפק בטיפול תרופתי, למרות שהוא עשוי בהחלט לעזור לך. לקיחת הטיפול התרופתי אינה מטפלת בתשתית הפסיכולוגית של הבעיה ולכן עם הפסקת הטיפול חוזרים פעמים רבות הסימפטומים. דפוסי ההתמודדות שלך עם התחרות ועם העמיתות לעבודה תשפיע מן הסתם גם על המשך הדרך, וכדאי לפנות לפסיכותרפיה, טיפול בשיחות, כדי להתמודד עם הדפוס הזה. במידה והפסיכולוג יחשוב שהטיפול התרופתי מתאים בשילוב עם השיחות הוא יפנה אותך לפסיכיאטר, או שתוכלי לפנות כבר כעת גם לייעוץ פסיכיאטרי. בברכה ד"ר אורן קפלן