עזור לי....
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום לך. טוב אז לפני כמה ימים הייתי אצל חבר שלי והוא אמר לי שהוא צריך זמן לעצמו, ולברר דברים וכאלה. מן הסתם כמו כל בנאדם נפגעתי ונעלבתי, אבל אני מודעת לזה שזה נורמלי ואני מוכנה לתת לו את כל הספייס שהוא צריך כי אני אוהבת אותו, אני כל כך אוהבת אותו. כבר 3 ימים אנחנו לא נפגשים והוא אמר לי שהוא לוקח זמן מכולם, גם מהחברים שלו. אבל אתמול הוא לא עמד בפני הפיתוי ועישן גראס עם חבר שלו. הוא סיפר לי ושוב הרגשתי שהוא מעדיף את הסמים על פניי, ושוב הדמעות ושוב הכל. אחר כך הוא אמר לי שהוא אוהב אותי וכל מה שהוא עושה זה לא בכוונה, הוא פשוט היה חייב נואשות לחברה והוא פשוט היה שם. כל היום אני מדברת איתו ואנחנו לא מצליחים לדבר על כלום, הוא אמר לי בשיחתנו האחרונה שהוא מרגיש שכל הזמן שאנחנו מדברים אני רוצה דוח על מה שהוא מרגיש והכל, ושוב בכיתי כל היום אני בוכה, נמאס לי כבר לבכות. אני חושבת שמגיע לי לדעת מה קורה ותמיד זה יוצא שאני יוצאת הרכושנית או דברים כאלה. אני לא יודעת מה לעשות אני כל כך אוהבת אותו, ואני רוצה לראות אותו ולהגיד לו את זה, למרות שהוא יודע. אבל אני גם יודעת שאני לא צריכה כי אני צריכה לתת לו את הזמן שלו עם עצמו בבקשה תעזור לי, מה באמת אני אמורה לעשות, אני חסרת אונים:( תודה גליה
גליה שלום את כותבת "ושוב הרגשתי שהוא מעדיף את הסמים על פני" וזה בהחלט מדאיג. נשמע שהקשר שלכם נתקל במכשולים לא משלושת הימים האחרונים ועם כל הכאב על מה שקורה כעת צריך לראות מה טוב עבורך בטווח הארוך. אינני מכיר, לא אותך ולא את בן זוגך, כך שאינני יכול לומר מה החלק של כל אחד מכם בסיפור. עם זאת האוירה שמורגשת מתיאורך מעוררת שאלות לגבי טיב הקשר שלכם והאם פרידה היא לא אופציה שכדאי גם לך לשקול. אדגיש שאני אומר את הכל בעדינות מאחר ובאמת אינני מכיר את רוח הדברים. כדאי שתשוחחי עם אנשים שמכירים אותך ואותו ותנסי לקבל פידבקים נוספים כיצד לנהוג. בברכה ד"ר אורן קפלן