כל יום עצבנות עייפות למה זה ככה?

היום יום שבת ואני כבר משתגע ומרגיש שהולך להיות לי שבוע מה זה מעייף! וזה בגלל שאחרי העבודה אני כבר מרגיש עייף עייף....ידיי כואבות ועייני נוטות להיעצם... ומה שמחכה לי כל השבוע הזה בעצם כל שבוע הוא נורא מעייף ואני לא מבין ותוהה בתוך עצמי ...למה זה ככה....? הלנצח אוכל עייפות?... ** יום ראשון אחרי העבודה- אני צריך לעשות קניות...סל מלא מצרכים נורא כבד...אני הולך וכולי מזיע והמצח שלי חם אש.... לא כדאי לי לעלות על אוטבוס...מרחק הליכה מהבית 15 דקות אבל נורא מעייף אל תשכחו שאני אחרי יום עבודה ושעובדים שעות אפילו בעבודה לא ממש פיזית אתה כבר עייף ורוצה כרית רכה וקרירה לשים את הראש זה נורא כבד הסל והרגליים שלי אחר כך כואבות איין לי כח לזוז אחר כך...ולדברים חיוניים כמו לצחצח שיניים איין לי כח לקום ** יום שני באופן חד פעמי -אני צריך לחכות מ2 וחצי עד 4 לבנק שיפתח .... וזה מתסכל לחכות שעה וחצי....אני אסתובב בקניון..נראה לי...אקנה לי תרופות נגד צרבת.... (למרות שתיכננתי לקנות אותן שיהיה 23 בחודש יום המשכורת....600 שקל...לא הרבה כי זה מפעל מוגן) ואז אבוא הבייתה לבטח ב5 כולי סחוט ארצה להיכנס לגלוש אבל לא יהיה לי בטח כח .... ואז יגיע 11 בלילה זמן לישון בלי שהספקתי בכלל לקבל את רגיעת הנפש היומית שלי מהמחשב ואז אלך מתוסכל לעבודה ** יום שלישי פגישה ב3 אחרי צהריים עם העובדת סוצילאית -הפעם אדבר איתה על אבא שלי....שאולי אפשר ל"השיג" גם לו עובדת אחת... ככה זה לא יכול להימשך....כדאי שאני אוכל בלי רגשות אשם לצאת מהבית-גם הוא צריך...אבל הוא פנסיונר הוא לא ירצה לעבוד אז מה עושים איתו?.. כל היום הוא תקוע מול הטלווזיה! ואז אחזור הבייתה ב4 אוף אני רוצה יום אחד לחזור ב2 וללכת לישון! יש לי בעייה קשה מאוד לגבי האוכל והתזונה בעבודה.... אני לא אוכל בשעות העבודה כלום חוץ ממעדן חלב ותפוח ירוק וזה כי אם אני אוכל משהו גדול כמו בגט זה עושה לי צרבות וזה מקשה לי על הכח לעבוד אני מעדיף לעבוד על בטן ריקה... הבעייה אם נגיד אחרי העבודה אני צריך ללכת לקניות...ואז אני אוכל בעיר איזה משהו..אני אוהב לאכול ארוחה אחת גדולה פעם ביום בעיר....אורז+תפוחי אדמה+בשר...משהו כזה....אז אם אני אוכל מנה אחת גדולה...יש לי אחרי זה צרבת (צרבת= כאבים בחזה, ותחושת צריבה בגרון) ואז אני לא יכול ללכת לסופר למלא סל מצרכים כי זה קשה מדיי הסבירו לי כי שהכאבים בחזה נובעים מאיזה שהוא חלק שלוחץ לי על החזה שיש עומס של אוכל.....איזה מזל פעם הלכתי בגלל זה לרופא לב והוא אמר שהכל בסדר....! ** יום רביעי- לבטח יגמר לי מקצת האוכל-שוב ללכת אל הסופר....יש נגיד דברים כמו קופסת מיונז (מפלסטיק) שאני קונה מקסימום 1 אחת בקנייה וזה נגמר מהר כי שיהיה לי עוד מקום לדברים אחרים בסל וגם אני צריך לתלות מודעות לאזכרה ...לא החלטתי עדיין באיזה יום אוף אני עייף!!!!! איין לי כח אז ככה אני מרגיש נורא עייף בחיים שלי-ובגלל שאני בחיפושים עצמיים ואני בן אדם שמרגיש באבל אני כל הזמן תוהה .. האם אני עושה דברים ...עד שלא אוכל עוד לעשותם?.. עד שרגליי וגופי יבגדו בי?..יעני שאהיה חולה חלילה?... זה נורא קשה המחשבות האלו.... אני פשוט מרגיש שאני חי בלחץ....קם בכוח, עובד, נוסע, אפילו מה"תענוגות שלי" הם נראים לי דברי העסקה עד שאחדל להתקיים!!, אני פשוט יש לי סימן שאלה גדול על כל מהות חיי.......... ואני רק רוצה לקום קצת מאוחר ....לאכול משהו..לעשות אהבה אם אפשר....ולחכות ליום הבא...(וגם לשמוע איזה דיסק טוב) כל בוקר אני שואל את עצמי למה..אני ממשיך...את השיגרה המעצבנת והמתישה הזאת.. מישהו יכול להסביר לי?... שלכם ישראל

אני מבין ללבך ו ההרגשה הזו שאי אפשר עוד עם השגרה מוכרת לי מאד אבל יש לך כאן נקודת מפתח... אחרי תקופה נוראית כזאת אתה נמצא תמיד מול הצטלבות ואתה יכול לבחור בדברים אחרים כי הכוח טמון בך... אתה מסורתי דתי??? הזמן מרפא גם וזה תלוי בך גם אני איבדתי את אבי לפני 6 שנים ועברתי מאז המון והשגרה יכולה להשתנות תאמין לי אפילו באופן איטי נראה לי שאתה אוהב לכתוב ולהביע.. אם זה נכון אז אתה יכול לעבוד על הכשרון הזה החיים כל כך מדהימים האם יש לך שאיפות? יש הרבה בדידות בעולם ומה שאתה עובר , הרבה עוברים כי זאת תקופה קשה לכולם לכל האנשים בעולם זאת המלחמה עם הנפש.... האם יש לך דימוי עצמי נמוך כל כך גם? תמיד אשמח לשמוע ממך

היי ג'ק אמממ יש לי תמיד 2 אפשרויות אבל אם לא אמלא איזה שהוא....מטלה..זה יצור מצב...שלא עשיתי משהו חיוני אני לא מסורתי.....לא נאחז בדת אני לא יודע בעצמי מה השאיפות שלי..... מה אני רוצה או מאחל לעצמי יש לי דימוי עצמי נמוך ביותר לצערי מודה לך על הענות המהירה והעידודים אני קורה אבל קצת עייף לכן קשה לי לכתוב עוד מעט צריך ללכת לתלות כביסה.. אוף