זוגיות שואפת לאפס

בת 25 נשואה כשנתיים לחברי הראשון כ 8 שנים לפני הנישואים. הבעיה שלי היא שאני מרגישה לא נאהבת. כמו שאני יודעת להעניק אני מצפה לקבל חום פירגון בילוי ביחד אנחנו מאוד עסוקים, אני עובדת בוקר בן זוגי עובד ערב ואנחנו בקושי מתראים. וגם בבקושי הזה אנחנו לא מתקשרים טוב. הוא טוען שהוא אוהב אותי אבל הוא קר כקרח. במיוחד שאנחנו בסביבת עוד אנשים. אני מרגשיה שאני לבד אני זאת שצריכה להיתקרב ולחבק וללטף (פעם זה לא היה ככה) אבל מאז החתונה המצב גרועה. הוא בכלל לא מתרגש ממני. לדוגמא עד שמגיע יום שבת, לאחר שכול השבוע אנחנו לא מתראים כמעט לא מדברים כמעט ואני רוצה לעשות משהו משותף הוא בדר"כ לא מעונין, ואפילו אומר לי לכי לבד. אני לא טיפוס לוחץ לו יש את התחביבים שלו ולי יש את שלי אבל אני לא מבינה אותו בכלל. לפני שבועים עשיתי פירסינג למרות שהוא לא אהוב את הרעיון. ומאז הוא לא מדבר איתי שבועים. אדיש אל העולם. נמאסססססססססס לי. אני לא יודעת מה לעשות. פרט נוסף: אנחנו גרים אצל ההורים שלו. כבר שנה שערב ערב עוברת בי המחשבה לקחת את הדברים ולהתחפף. פעם אחת שכבר דיברנו( הוא עקשן וקשה לנהל איתו שיחה בלי להתווכח) אז הוא השתפן ואמר אני אוהב ויהיה בסדר. מה שכמובן קרה בדיוק ליומים וחצי. כשאני שוקלת את הזמן הטוב לעומת הרע הרע כ"כ עולה על הטוב שאני לא מבינה????? התחתנו מאהבה הסקס תמיד היה טוב מאוד בנינו. אבל אני מרגישה שהוא כבר לא אוהב. כי אחרת איך אפשר להיות כזה אדיש ומרוחק. חסר לי המון מימנו שאני יודעת שמגיע לי. עדיין אין לנו ילדים, זה מתוך בחירה להיתבסס קודם כלכלית. אשמח לקבל עצה, אני ממש מיואשת. נ.ב- כבר אחרי השנה הראשונה התחלתי לצאת עם גבר נוסף מה שלא חשבתי שאני יעשה בחיים. אבל אני יודעת שזה רק בגלל שרע לי.

שאלה מאוד חשובה שיש לי שלאולבר הרציני הראשון שלך ואת שלו כי אם זה כך זה יכול להסביר את מצבכם

איך אומרים ראשון אך לא אחרון רציני היחיד. עד לפני חצי שנה.

Y שלום דבריך מתארים שחיקה בחיים הזוגיים אבל במקביל נשמע שאת עדיין אוהבת ורוצה לשקם את הקשר. המצב הנוכחי בו אתם גרים אצל ההורים בוודאי לא מקל על העניין, אבל זה לא נשמע הדבר היחיד. שמונה שנים של היכרות הם זמן ניכר וההתלהבות הראשונית עלולה לפעמים לדעוך. דברים שהיו מתאימים לפני שנים השתנו ואינם מתאימים יותר, וצריך לדעת איך ליצור נקודות איזון חדשות בתוך הזוגיות. הפתרון אינו מהיר ומיידי וחשוב קודם כל לחזור לדיאלוג שכנראה נפסק ביניכם. אני מציע שתנסי לתפוס איתו שיחה בזמן רגוע ובמקום שבו הפרטיות נשמרת, ותדברי על הדברים שקורים ביניכם. במידה ואתם מרגישים "תקועים" נסו לפנות לייעוץ באחת מתחנות הייעוץ למשפחה שמצויות כמעט בכל עיר. הכעס והשחיקה שעולים כיום עדיין ניתנים לטיפול, אבל ללא התייחסות מתאימה הם גוברים ועלולים להרוס את הקשר. אל תמתיני, אלא התחילי בשינוי כעת. בברכה ד"ר אורן קפלן

את נשמעת לי במצוקה . לא טוב לך ואת כבר מושקעת הרבה שנים בזוגיות הזו. השאלות שאת שואלת כנראה לא סתם מתעוררות היום, אולי הן קשורות לכך שלא הבאתם ילדים לעולם עד כה (נכון, גם התבססות כלכלית חשובה אבל לא תמיד זה מספיק) אני מוצאת שאת אמיצה מאד בתיאור רגשותיך והייתי מנסה לדבר עם בעלך שוב על מה שאת מרגישה בתוך הקשר. ...לפעמים סופשבוע רחוק מהבית מההורים יכול לעזור לשניכם. ואם הוא לא רוצה קחי חברה. צריך לדעת לקחת אויר לפעמים זה נותן פרספקטיבה.

דר' אורן קפלן, אני, ורחלה היקרים. תודה רבה על העצות. אני רוצה לספר לכם שאתמול בלילה כאשר בן זוגי הגיעה מהעבודה בשעה 10:00 בלילה, לא ויתרתי ואמרתי לו אנחנו מדברים או שאני מחר לא פה. דיברנו והיתווכחנו ושפכנו את הלב, נאמרו גם דברים לא נעימים לשמיעה. איך אומרים האמת כואבת. בסופו של דבר הוא טען שפגעתי בו כשעשיתי דבר שידעתי שהוא לא אוהב ואני שסליחה לא עולה לי כסף ולא מורידה מכבודי. אמרתי לו שאני מתנצלת אם פגעתי בו. הוא כמובן אמר לי שבזה מבחינתו עכשיו הכול בסדר. אני לא ויתרתי ואמרתי לו שבזה זה רק מתחיל ולי יש ציפיות כלפי היחס שלו אלי ואם לו יש צפיות אז שיגיד ואני ישמח קודם לדעת מהם ואח"כ אולי לשפר שהרי אף אחד לא מושלם. ורק לאחר כ - 3 שעות קשות בהם נזלו לי 2 וחצי דמעות עשינו סקס מדהים של עוד חצי שעה ופתחנו דף חדש. כולי תיקווה שמעכשיו דברים יראו אחרת. אז עד הפיצוץ הבא. תודה תודה ושוב תודה.

YYY שלום אני שמח לשמוע שהמצב יותר טוב כעת. אני ממליץ שלא תחכי לפיצוץ הבא כפי שכתבת אלא תמשיכי לעבוד על הקשר בהתמדה. בהצלחה ד"ר אורן קפלן