בעיה

ד"ר שלום, יש לי בעיה (די נפוצה, אני מניחה) היא בעיית החמות ומשפחת הבעל. עד לפני שנתיים שנולדה ביתנו הבכורה, הכל היה טוב ויפה ולא היו בעיות. מאז שנולדה הבת, המשפחה של בעלי פשוט לא מפסיקים להטריד אותי, בשבועות הראשונים ספגתי ביקורות על ההנקה (החלב שלי לא היה מספיק טוב לדעתם) והערות שונות אחרות. מאז הלידה אני פשוט "אלרגית" אליהם וטענותיהם התמקדו בכך שהשתניתי, שנהיתי קרה אליהם וכו' . הם לא כיבדו את בקשותיי שלא להגיע אלינו בימים הראשונים לאחר הלידה, הגיעו לא תמיד בריאים לגמרי והתנוקת נידבקה אחרי כל ביקור שלהם. אמו של בעלי "מנווטת" את כל המשפחה ובעלי קשור אליה מאוד ומושפע ממנה. היחסים ביננו ידעו מורדות ועליות במשך השנתיים האחרונות (סה"כ אנחנו בירידה). לאחרונה נולד תנוק חדש לאחותו של בעלי וה"לחץ" ירד ממני, אבל החזיר אותי להתמודד שוב עם הרגשות הטעונים שלי כלפיהם כי היולדת והתנוק זוכים ליחס של סלחנות, מכבדים את הפרטיות שלהם ואפילו מבקשים להגיע בריאים לגמרי לביקורים.(!) לאחרונה יחסי עם חמותי השתפרו אך שמעתי אותה מרכלת מאחורי גבי שאני "נודניקית". אני חושבת שלא ארצה להביא ילד נוסף לעולם, (לפחות לא עם בעלי) רק כדי שלא לעבור שוב את כל התהליך מחדש איתם. מה לעשות? איך להתמודד?

רחל שלום הבעיה עם חמותך היא בראש ובראשונה בעיה עם בעלך. חמותך היא רכיב אחד במערכת המשפחתית ומה שאני שומע מהודעתך זו בעיקר האכזבה והכעס מבעלך והעובדה שלא עמד ועומד לצידך. הערתך האחרונה מדגישה זאת במיוחד, על כך שלא תרצי להביא עוד ילד לעולם עימו. את חמותך יהיה יותר קשה לשנות. אמנם זה נחמד עם היחסים איתה ישתפרו אבל את עיקר המאמץ כדאי לכוון לבעלך. הוא צריך להבין עד כמה נפגעת מהעדר התמיכה שקיבלת ממנו. מתיאורך נשמע שקיים כיום משבר אמון משמעותי ביניכם ואם אתם רוצים לשמר את הקשר ביניכם לטווח הארוך חשוב שתתארגנו ותעשו משהו בנושא. משברים בשנה שנתיים לאחר הילד הראשון הם תופעה נפוצה וידועה. הילד "פורץ" לאינטימיות הזוגיות שהיתה קודם ויוצר שינויים במאזן. כמובן שזו גם שמחה והנאה רבה, אבל לא כדאי להתכחש גם לקשיים שהיא מביאה למערכת המשפחתית. התעלמות תביא לפגיעה מתמשכת בקשר ואולי אפילו לקריסתו. אני ממליץ שתנסי לשוחח עם בעלך בצורה ישירה אולם בזמן ואוירה שיאפשרו פתיחות ושיחה ללא תוקפנות והאשמות. יתכן שכדאי להיעזר בייעוץ זוגי לפחות לכמה מפגשים. במידה ואת מרגישה שאין לך פרטנר בשלב הזה כדאי אולי לפנות לייעוץ אישי כדי שתחליטי לאן לנתב את חייך. עם כל הכבוד לחמותך, היא לא מרכז העניין, היא רק טריגר ליחסים עם בעלך. בברכה ד"ר אורן קפלן