מעדיפה תאום אחד על האחר

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

22/04/2002 | 12:00 | מאת: ורד

אני אם לתאומים שאינם זהים, כבני שנה קשה להודות אולם אני אוהבת תאום אחד יותר. האם זה נורמלי? אני משתדלת שלא להפלות , אולם לעיתים זה חזק ממני

22/04/2002 | 23:57 | מאת: ד"ר אורן קפלן

ורד שלום ראשית ברצוני לחזק אותך על יכולתך להודות בפני עצמך במשהו שאינו קל. אנשים רבים מדחיקים ולא מתמודדים עם תחושות מסוג זה, דבר שיוצר בהמשך סיבוכים במערכת המשפחתית. למרות רצונם של רוב ההורים להעניק יחס שווה לכל ילדיהם נוצרים באופן טבעי פערים והבדלים, כמו בכל מערכת חברתית אחרת. השאלה מה עושים עם התחושות הללו. חשוב לא להשאיר אותן לרגשות האשמה בלבד, אלא לנסות ולהבין את מקורן, וחשוב מכך, לחשוב כיצד להגיע למצב שישמור על יחסי המשפחה הטובים ובריאותם הנפשית של כולם לטווח הארוך. זו כלל אינה שאלה של נורמליות או לא. אלו תחושות סובייקטיביות שיכולות לעלות. אני מציע לך לפנות לייעוץ פסיכולוגי בנושא. יתכן שזה יהיה מפגש קצר וממוקד, אבל חשוב שתנסי לעשות משהו עם תחושותיך ולא תישארי איתם לבדך. יתכן ששיחה עם איש מקצוע תבהיר לך דברים חדשים ואולי תשנה גם את תחושותיך. במידה ואינך מרגישה מוכנה לכך, כדאי לפחות לשוחח עם חברה טובה או בן/בת משפחה קרובים עליהם את סומכת ויכולה לספר את מה שאת מרגישה בצורה כנה ואמיתית. תחושת ההעדפה של האחד על השני נוצרה בוודאי בתהליך כלשהו וחשוב להבין אותו/אותך. בברכה ד"ר אורן קפלן

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית