ספרי פסיכולוגיה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

22/04/2002 | 09:16 | מאת: נילי

ד"ר קפלן שלום, אני מודה לך על התיחסולך להודעות קודמות. הפעם שאלה מתחום אחר, יש לי אהבה ורצון גדולים בידע פסיכולוגי, אני בד"כ מנתחת ומנסה להסביר תופעות ומצבים ויחסים רבים שעוברים עליי של האנשים, אבל קראתי מעט בספרי פסיכולוגיה וכמעט כל תופעה שנתקלת בה בספר אומרת לעצמי אההה אני מרגישה אותו דבר כמו שמסבירים כאן, כמו למשל פרנויה ומחשבות שוא, האם כדאי לי להמשיך ולקרוא עוד פסיכולוגיה? בתודה נילי

לקריאה נוספת והעמקה
23/04/2002 | 00:04 | מאת: ד"ר אורן קפלן

נילי שלום אינני יודע אילו ספרי פסיכולוגיה בחרת לקרוא, אבל הייתי ממליץ לך לקרוא בשלב ראשון ספרים שמספרים על החלק האנושי והרגשי של הפסיכולוגיה ולא ספרים של אבחון. נסי למשל את ספרו של יורם יובל "סערת נפש" או ספרו של יאלום "תליין האהבה". סביר להניח שתוכלי להזדהות עם חלק מהסיפורים, אבל הדרך החיובית בה מתוארים הטיפולים מעורר באופן טבעי מחשבות חיוביות על ההתמודדות עם בעיות ולא הרגשה פתולוגית שמתעוררת כשקוראים ספר אבחנות. בספר נחמד שקראתי מספר הכותב על כך שכשהיה סטודנט לרפואה שייך לעצמו את כל המחלות שהופיעו בספר למעט מחלות שקשורות לרחם כי זה הדבר היחידי שידע בוודאות שאין לו בהיותו גבר. בהמשך הוא כותב שמרוב קריאה על הנזק שגורמות הסיגריות הוא החליט להפסיק לקרוא. בקיצור, אל תפסיקי לקרוא. יתכן אגב ששווה לחשוב מדוע מד החרדה קופץ כל כך מהר אצלך. סביר להניח שקריאה על הבעיות הנפשיות נוגעת אצלך במקום רגיש כלשהו, והפסקת הקריאה היא לא בהכרח הפתרון, כמו שהיא אינה הפתרון במקרה הנ"ל של העישון. בברכה ד"ר אורן קפלן

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית