אינטימיות-טיפול
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום אני בחורה בת 26,שאינה ידעת ליצור אינטימיות. אני מוקפת ידידים ידידות,יודעת לפתח קשרים,להכיר אנשים במהירות,ובדר"כ בצורה מרשימה.הבעיה נוצרת בהמשך,אנימרגישה שלאורך כל המסגרות שהייתי בהם נוצרו חברויות כאלה ואחרות,ויש לי קשרים מכל תקופה,אך מעולם לא היתה לי חברה טובה אחת כזו שברור שאת בשבילה והיא בשבילך,היו וישנן כאלו שיהיו שם בשבילי,אך בדר"כ הם משמעותיים לי יותר מאשר אני בשבילם. אותו כנ"ל לגבי בנים,היו לי 2 חברים,למרות שהיו אפשרויות להרבה יותר,ועם שניהםלא הרגשתי אינטימיות. אינטימיות זו התחושה הזו של שייכות,חיבה גדולה,עניין רב,ואצלי,אני מרגישה שאיפשהו זה מתפספס. בעבר הייתי בטוחה שזה בגלל שאני מדברת יותר מדיי,או תלותית מדיי,או...או...הדברים הללו נכונים,אך אני רואה סביבי אנשים רבים שיכולים להראות משעממים,מעייפים,נודניקים,תלותיים ובכל זאת אהודים מאוד ובעלי חברויות עמוקות לאורך שנים. האינטימיות זו בעיה אחת,יש עוד מספר בעיות,למשל,העובדה שאני חסרת ביטחון ולעיתים מפגש עם הורים של חבר או חברים שלו מלחיצים אותי מאוד,שלא לדבר על כך שדחיתי מחזרים רבים שנחשבו בעיניי מדהימים כל כך,שחששתי ממה שיקרה בפגישה-שהם יגלו שהעובדה שאני נראית בטוחה כל כך בעצמי,חייכנית משוחררת אינה נכונה,וכעבור מספר שעות הם יבינו שאני סתם אחת...ברור לי שאם בעייתי יצירת האינטימיות תיפתר,גם ארגיש חזקה יותר לטפל בפטפטנות שלי,ולעיתים בתלותיות שלי. הדבר גורם לי להחמצות רבות,וגם חברות נשית עמוקה חסרה לי-שוב,יש לי חברות רבות,עם האחת אני מטיילת ועם הנייה מרכלת ועם השלישית מספרת סודות כמוסים,אך אין אחת שאנחנו ביחד,מכל המובנים,למשל אם אני הולכת לבדיקה חשובה,מבחן חשוב לא בהכרח תהיה מי שתדע את הפרטים ותתקשר לשאול לשלומי. הייתי אצל פסיכולוגית למשך פגישות אחדות,היא אמרה שאינטימיות,קשר חברתי נוצר בבית,וכשדיברנו על ההורים שלי,התברר שאני אוהבת אותם מאוד(משוגעת עליהם)אבל לא זוכרת שאי פעם שיתפתי את אימי בחוויות שונות בהתבגרות שלי וכן כיום,הוריי הם אנשים מבוגרים שמרנים,רוב השיחות שלנו הם ברמה של מה אכלתי איך בעבודה ומתי אני מגיעה,שיחות שלצערי משעממות ואני מגיעה להוריי כי אני באמת דואגת ואוהבת אותם אך כפי שהגדירה זאת הפסיכולוגית ההיא,קיימת מערכת יחסים של דאגה לצרכים הבסיסיים ודאגה רבה,הוריי ידועים ברב חבריי כאנשים מאוד חמים וטוטאליים,אך מאידך,מעולם לא חלקתי עימם סיפורים מהווי בית הספר ,חברויות וכ... העניין הוא שאני כיום מאוד מודעת לסיבות של הבעיה שלי וכןיודעת להגדירה ,אין לי אפשרות לממן טיפול פסיכולוגי פרטי,ומאחר ואני עובדת במוסד ציבורי,אני ממאנת להיות מטופלת במגזר הציבורי. שאלית היא כיצד אפשר לפתור בעיה כזו?והאם יש טיפול קצר מועדבטווח של פגישות בודדות שיכול להעניק לי כלים לטפל בעצמי? מתנצלת על אורך המכתב,היה חשוב לי להבהיר את סדר גודל הבעיה. תודה מיקה. הייתי בטי
מיקה שלום אינטימיות ומערכות יחסים הם, כמו שאמרת, נושא שנוצר עם הזמן. אין ספק שהדבר קשור גם להיסטוריה האישית שלך, אולם לא בהכרח ליחסים הספציפיים שאת חווה היום עם הוריך, זה לא עובד בצורה כל כך ישירה ובהירה. אינני יודע לענות לך האם טיפול קצר מועד יעזור. בעיקרון אפשר לנסות ובהחלט יתכן שזה יוכל לקדם את העניינים אבל קשה לי לנבא מראש עד כמה. זה די תלוי בך ובמקורות הבעיה. אוסיף בכל זאת עוד דבר אחד. אני מבין את הבעיה הכספית, אבל השאלה האם גם פה אין שחזור של בעית האינטימיות, כלומר, חוסר נכונות להיכנס לתהליך פסיכולוגי ארוך יותר שכרוך בין היתר בחשיפה ואינטימיות. אני לא אומר שזה כך, אלא מעלה שאלה בנוגע לכך. בכל מקרה, אם את לא יכולה למממן טיפול פרטי ולא מוכנה לפנות לשירות הציבורי האפשרויות באמת מצטמצמות ואולי כדאי לנסות טיפול קצר מועד. אני מעריך שאפשר לנסות ולהגדיר תקופה של כחודשיים לעבודה ולראות לאן זה מוביל אותך. בברכה ד"ר אורן קפלן