עיניים כחולות בוכות
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
עיניים כחולות בוכות כתבתי שאני מרגישה מבולבלת - שאני מרגישה רגשות שליליים שאני פגועה כועסת מאוכזבת בוכה עצובה כואבת ולא ממש כתבתי למה.. אז ככה לצערי הרב - כמה חודשים אחרי החתונה התחילו הימים הלא טובים שלי איתו.... התחילו מצידו קריזות התקפי זעם התפרצויות עליי חוסר שליטה - איבוד שליטה עצבים מילים לא יפות שמעולם לא חשבתי שאשמע אותן התנהגות שמעולם לא חשבתי שאקבל פגיעה שמעולם לא חשבתי שארגיש ודמעות דמעות דמעות כ"כ הרבה דמעות שמעולם לא חשבתי שאוריד בגללו.... לקח לי המון זמן להבין שמשהו לא בסדר.... לקח לי זמן להודות בזה בעצם לא כלפי אף אחד כלפי עצמי בלבד... כל פעם כזו שקרתה אמנם לא על בסיס יומיומי... פעם בכמה זמן כל כמה חודשים... אבל לצורך העניין זה לא מה שמשנה כי מה שחשוב - זה עצם זה שזה קרה מבחינתי - אפילו פעם אחת פעם אחת יותר מדי..... וזה קרה הרבה יותר מפעם אחת.... כאשר הבנתי עם עצמי שזה לא בסדר ואסור שזה יקרה לעולם! לאף אחד! לאף אחד אין זכות לדבר אליי ככה להתפרץ עליי ככה לצרוח עליי ככה ויותר מכל לאף אחד בעולם אין זכות לגרום לי לפחד ממנו! אלהים - אני נישאתי כדי להיות מאושרת כדי לאהוב כדי להיות שלווה ורגועה להרגיש שלמות ולא כדי לפחד! ולא כדי לבכות! ולא כדי להיפגע! לא ככה..... יש אכזבות אולי יש דמעות אולי יש כאב אולי יש מריבות אולי אצל כל זוג אבל תלוי איך - תלוי עד לאיזה גבול זה מגיע והכי תלוי מתי זה עובר את הגבול- בעצם ואצלי זה עבר!!!!!!! בגלל זה כ"כ קשה לי.... לא מסוגלת להבין לקבל לתפוס איך אדם שכה אוהב אותי דואג לי מפנק אותי אמר שאני חלום חייו מושא אהבתו התגשמות כל הפנטזיות שלו הטעם והעניין בחייו איך הוא יכול לפגוע בי כך?
שלום שוקולד:)) את האמת יש כמה אופציות. או קנאה חזקה מאוד. או פחד לאבד אותך. אבל כמובן שאף אחד מהם לא מוצדק ואף אחד מהם אסור שיקרה. אלימות זה דבר שלא נישלט אלימות אחת גוררת את השניה וכך זה ממשיך. אני כתבתי בפורם תמיכה הדדית שאני רוצה במלחמה נגד הפלשתינים במלחמה תמיד יש רק פצועים והרוגים. וזה משני הצדדים. אני מציין את העובדה כי אני מבדיל בין מלחמת אין ברירה לבין אלימות לשם אלימות. אומנם בשניהם יש הרוגים ופצועים אבל זה לא אותו דבר מבחינת הנקודה הבסיסית. בכל מיקרה אין הצדקה לאלימות. ואם את מחפשת ושואלת למה??? ואיך זה קרה??? אולי היו דברים שבגלל שאהבת אותו לא שמת לב אליהם. אבל אם לא, אין טעם להתחיל לחקור יותר מידי. יש דברים שהם מעבר לבינתנו והבנתנו. תטפלי בעצמך, ותדאגי לעצמך ותמשיכי בחיים שלך. כי כל המחשבות האלו והחקירות האלו יפריעו לך ויעקבו אותך מלחיות חיים טובים. אולי כדאי שתקחי טיפול פסיכולוגי כדי שיעזרו לך להמשיך בחיים שלך. להתקדם. עשית דבר שדורש המון אומץ. לעזוב מישהו שמתנהג אליך איך שהוא התנהג. ואני בטוח שאת תצליחי למצוא מישהו טוב שיתנהג אליך יפה. @------)---- בהצלחה חג שמח איתן
אני חושבת שלא הבנת נכון.. לא עזבתי לגמרי עזבתי באופן זמני האמת - הוא עזב גם לא בדיוק הוא הציע מן לבד כזה כי הוא הבין והרגיש שאני לא מסוגלת להיות איתו ולסבול את נוכחותו לידי לא יכולתי להביט בפניו לשמוע את קולו להריח את ריחו לסבול את מגעו - קירבתו אז הוא הציע למעני - שאהיה קצת לבד - כדי שאוכל קצת לחשוב בשקט עם עצמי בלי תחושת "אתה מפריע לי" או "אתה מעצבן אותי" או "אני לא יכולה לחשוב על כלום כאשר אתה פה".. כל הדברים שהרגשתי - אולם לא אמרתי לו - הוא פשוט הרגיש אז זה לא שעזבתי - אני פשוט כבר כמה שבועות בנפרד ממנו - גרה אצל הוריי... וקשה לי - אני מבולבלת כמו שאני כותבת פה.... אבל עדיין אשמח לשמוע ממך תגובות