הקושי בחברות...

שלום, בטעות נשלח דף ריק. להלן התוכן: איך אפשר לצאת מתוך מעגל של פגיעות חוזרות ומתישות מ"חברות", אני מתכוונת לחברות בין נשים. (לא למערכת יחסים בין נשים!). עד היום לא מצאתי חברת אמת. אחת דו-פרצופית ומעידה על עצמה כאדם ישר.. האחרת שאיתה לי הכרות שטחית כנראה שמאוד לא אוהבת אותי. אני לא יודעת למה. רק טענות יש לה כלפי... (מגיעות אלי דרך החבר שלי). כיום החברות שהיו לי הן שלה... הבעייה היא אני מאד רגישה, מחפשת יושר ואמינות בקשר ומנתחת כל דבר ניתוחים מתישים, מכל זווית אפשרית. ותמיד יוצאת מאוכזבת מחברות. אולי אני חיה לי באוטופיה מפני שעד היום ראיתי רק שחברות נבנת על אינטרסנטיות. כשאת היושר האכפתיות, טוב הלב והרגישות נתפסים כחולשה! ואנשים לא אוהבים אנשים חלשים.. איך יוצאים מתוך המעגל הזה? חברי לחיים הוא החבר הכי טוב שיש לי. והוא טוען שאני צריכה לשנות את הגישה שלי לחיים, להיות גם צבועה.. אני לא מסוגלת זה לא באופי שלי.. הוא טוען שרק כך אוכל לשרוד, מפני שהוא רואה כיצד אני נפגעת ולוקחת הכל ללב... ואולי יש לי נטייה לבחור את הנשים הלא נכונות? עם גברים אני מסתדרת, אבל קשה לי להסתדר דווקא עם המין הנשי. אף פעם לא הייתי טובה בזה וכנראה שלא אהיה.. תודה,

שלום, יש לנו בחיים סוגים שונים של חברויות. אני מאמינה בחברות טובה ואמיתית בין נשים. צריך רק לפתח את היכולת לקבל את השני כפי שהוא, עם מעלותיו ומגרעותיו ולא לנסות לנתח ולתת משמעות ענקית לכל מילה או משפט. הניתוחים כמו שכתבת אכן מתישים ולא מובילים אותך למקום של קבלת האחר כמות שהוא. יש להבדיל בין רגישות לפגיעות. רגישות גבוהה מתיחסת לצרכי הזולת ופגיעות הינה רגישות האדם לצרכיו בלבד. צביעות היא תכונה שאינה נדרשת ביחסים בין חברות אמיתיות. מה דעתך על לימודי פסיכודרמה? מענין, מהנה ומפתח את היכולת ליצירת קשרים.

שלום m, את מעלה שאלה מאוד חשובה, שאני נתקל בה הרבה. למען האמת, בכל שלב בחיי המקצועיים יש לי מספר מסוים של מטופלים שמתאר בדיוק את מה שאת מתארת וכל כוונתם בטיפול אינה להשתנות, לעבוד על עצמם וכו', אלא שאשמש להם רק "אוזן קשבת", מעין "חבר בתשלום", משום שהם תופסים את העולם כאינטרסנטי, מנוכר וחסר אותנטיות. נדמה לי שאחת הבעיות היא שיש ביחסים בין-אנשים סתירה בסיסית בין אותנטיות וקומוניקציה. לא תמיד אנשים רוצים לשמוע את ה"אמת", לא את מה שאת חושבת עליהם "באמת" ולא להשמיע את מה שהם חושבים עלייך "באמת". לאנשים שהאמת המוחלטת מאוד חשובה להם אכן מאוד קשה עם זה. אנשים מציגים צדדים שונים של עצמים בסוגים שונים של יחסים. השאלה היא אם את מוצאת בחברותייך צדדים חיוביים כלשהם. אם כן, כדאי אולי להתמקד בהם ו"לעשות להן הנחות" על היתר. אם לא, אין טעם לדעתי להמשיך בחברויות אלה. שאלה נוספת היא הרגישות, הוא ליתר דיוק, ההיפגעות. כאן את נותנת משקל כבד מאוד למה שאנשים חושבים עלייך ולאיך שאת נראית בעיניהם והשאלה היא מאיזה מקום זה בא. מדוע כל כך חשובים לך מה חושבים עואומרים עלייך? ייתכן שקיים מקום לפנות לייעוץ אצל איש מקצוע כדי לברר נקודה זו ואולי גם לפתח בך איזה חוסן נפשי ויכולת לסמוך על דעותייך שלך על עצמך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין