קשר... אהבה עצומה... קשר... בלבול נורא....

הייתי מעורבת בקשר של שנתיים עם בחור מקסים. אהבת חיי ממש. הקשר בינינו כשל, לא המשיך מבחינת נישואין (שעלו על הפרק בינינו), ההורים שלי התנגדו בחריפות לקשר הזה. אני רואה אותו כאהבת חיי כאמור, אנחנו עדיין בקשר ובקשר טוב כמו אחים ממש. קשר שבנוי בתקופה הארוכה האחרונה כקשר מלב אל לב. הוא מתחתן בקרוב!!!!! אני מבולבלת מאוד. מנסה לעשות לי קצת סדר בראש, וכל דבר שרק עולה לי בראש, מבלבל אותי עוד יותר. לא מוכנה לאבד אותו בשום הון שבעולם. מה שמטריף אותי עוד יותר זהשהילדים שיהיו לו לא יהיו שלנו. רוצה להתנתק ממנו ולא מסוגלת. פוחדת לעשות את הצעד הזה ולא יודעת אם זה מה שיועיל. רגש נשאר.. גם אם נוסעים למקום רחוק. אנא...

שלום sha, הרגשת ההחמצה בהחלט מובנת. נראה לי שמה שאת יכולה להפיק מהמקרה הזה הוא שהניסיון לרצות את הזולת - במקרה זה הורייך - אינו פועל לטובתך, ובאופן כללי, הוא מקור לצרות מבחינה פסיכולוגית. השאלה אם יש בך די חוסן נפשי לזהות את רצונותייך שלך ולפעול על פיהם, או שאת עסוקה יתר על המידה במה שאחרים חושבים עלייך. ברור שמה שהורינו חושבים הוא בעל משמעות עמוקה, אך ראי למה זה גרם לך. אם אינך מרגישה חזקה מספיק לעמוד מול רצונותיהם של אחרים, כאשר הם נוגדים את רצונותייך, נראה לי שקיים מקום לשקול פנייה לייעוץ מקצועי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

מכל פעם, בכל מקום למדים מטעויות, מתבגרים ומבינים דברים אחרת... הפעם למדתי את הלקח שלי לא רק על בשרי אלא על נשמתי שרק עכשיו החלה לחיות את החיים האמיתיים, כמו ילד תמים שיצא אל שדה הטרף כדי לשרוד.... אני יותר מחושלת היום, אני בטוחה! אני חווה כל יום דברים, ולמדה מהם את הלקח.. אני מאוד מקווה שאדע לעמוד על שלי בפעם הבאה ולא אפספס את הדבר הבא שיהיה לי בידיים.. כל העניין הוא איך מתמודדים עם אהבה עצומה שלא מרפה ממני לאורך ארבע שנים לפחות...

תודה על תגובתך, חשבתי עליה והייתי מעוניינת להתמקד יותר בעמידה שלי מול רצונותי ומול רצונות אנשים אחרים - לא רק הוריי... (אסרטיביות?)..