חרדה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

25/03/2002 | 21:02 | מאת: יעל

לרופא שלום, אני בת 38 ולפני כשנה התחלתי לסבול מחרדות אשר לדעתי החלו להופיע מאז מותו הפתאומי של בחור בן גילי המוכר לי. התופעות שאני חווה הם דופק מהיר מאוד מאוד וכל שאר הסימנים. עברתי בקיץ בדיקת אקו לב , הולטר, מבחן מאמץ, בדיקות הדם תקינות ולדעת הרופאה מדובר בחרדה.כל כאב קטן הופך אצלי להתקף לב או סרטן - פשוט הפוכונדרית. מאז אין לי חיים. אני משתדלת לא להתרחק מהבית שמא "אזדקק לטיפול" .לדעתי פסיכולוג לא יעזור שכן ברור לי שפחדי אינם הגיוניים. תרופות מרתיעות אותי , אני חוששת מהתמכרות. וגם בשל החשש שיתגלה במקום עבודתי על כך. היו לי חיים שלווים יפים בעל ילדה מקום עבודה מצויין והיום אין לי איכות חיים ושלוות נפש שאני כה זקוקה לה. מהו הטיפול הכי מתאים לי? תודה מראש

25/03/2002 | 21:55 | מאת: נטע

יעל שלום, התופעות שאת מתארת כל כך קשות ומוכרות לי מנסיון אישי. החיים בצל החרדה והתקפי הפאניקה, מכבידים ומתישים והמחשבות על מוות, מחלות ונכויות גורמות לאבדן איכות חיים. אפשר לצאת מזה! אני חששתי מתרופות ובכלל "פסיכיאטר" היה בשבילי שם נרדף לאשפוזים ומחלות נפש..... למרות ואולי בגלל שלמדתי פסיכולוגיה:-)), לאחר שניסיתי את כל השיטות האלטרנטיביות פניתי לפסיכיאטר ו...... הישועה הגיעה. קבלתי טיפול תרופתי שהחזיר אותי לחיים, השמחה חזרה ואני משלבת טיפול תרופתי יחד עם טיפול פסיכולוגי מה שהוכח כשילוב שיכול לנצח את החרדה. התרופות מהדור החדש אינן ממכרות, הן יותאמו לך אישית, וחבל על כל יום שאת מתיסרת וחוששת מההתקף הבא. את מוזמנת לפנות בכל שאלה בהצלחה.

26/03/2002 | 00:49 | מאת: גלית

http://www.panicdisorder.up.co.il

26/03/2002 | 06:20 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום יעל, את אכן מגלה מודעות למצבך, אך שוללת מראש טיפול תרופתי ופסיכותרפויטי כאחד ועם זאת שואלת מה הטיפול הכי מתאים לך. אין שום דבר שניתן לייעץ לך דרך האתר פרט להמלצה חמה לפנות לטיפול. את גם מתארת מצב של החמרה המתבטא ע"י התנהגות הימנעותית. בהחלט קיים מקום לאופטימיות אם תפני לטיפול. המצב ניתן לטיפול, רצוי שילוב של טיפול תרופתי וטיפול פסיכותרפויטי (שיחות) שהוכח כיעיל ביותר למצבים שאת מתארת יותר מיעילותו של כל אחד מטיפולים אלה בנפרד. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית