שאלה דחופה לפסיכיאטר- איך מתמודדים עם איש בן 60?

שלום רב הסיפור הוא כזה: אבי בעלי בן 60. לאורך כ- 25 שנים הייתה לא נגריה מצליחה. לפני כשנתיים פשט את הרגל כתוצאה מהשקעה לא נכונה. איבד את כל רכושו. התנהגותו הפכה בזמנו להיות בלתי נסבלת. הוא לא היה מוכן לעשות שום דבר, לא היה לו מצב רוח. הוא כל הזמן האשים אחרים בפשיטת הרגל. חשוב לציין כי היה מכור לעבודתו לאורך כל השנים ולא בילה עם משפחתו זמן רב ( גם בגד באשתו). לקראת פשיטת הרגל, כחודש לפני, השתמש בביטויים מעליבים כנגד בני משפחתו, בקיצור, הוא הפך את עורו, היה עצבני ולא היה ניתן לדבר איתו. לאחר פשיטת הרגל ישב זמן מה בבית, לא תקשר עם בני משפחתו.. לא היה מוכן פשוט לעשות כלום ( חשוב לציין כי הוא אשר היה מכור לעבודתו). לאחר זמן מה מצא עבודה כמנהל מחלקה בחנות רשת גדולה. יצר שם קשרים חברתיים ונראה היה כי הוא מרוצה, אך עם זאת, לאורך כל הזמן התלונן ופרצופו היה ירוד. עקב כך הוחלט על ידי אשתו ועל ידו ללכת לטיפול פסיכאטרי. בטיפול הנ"ל ניתנו לו כדורים לשיפור מצב הרוח. הוא לקח את הכדורים תקופה וכמו כן היה בטיפול לאורך כחודשיים אך לבסוף החליט לעזוב. לאורך כל תקופה זו נראה היה כי הוא מתנהג כאדם נורמלי.חייך מעט וכו'.. לפני כחודש מצא עבודה כמנהל נגריה האחראי על צוות של כ- 30 עובדים. מאותו היום חלה אצלו תפנית: הוא עובד שעות ללא הפסקה ( עד 12 בלילה מהבוקר) וכאשר מעירים לו על כך הוא אומר "טוב לי, מה אתם רוצים שעוד הפעם אני אהיה כמו פעם, עד שחזרתי לעצמי.." בכל שבת הוא מביא פועלים רומנים לביתו הוא מעסיק אותם, צובע את הבית, מנקה, וכל זה מלווה במעיין אובססיה.. לא ניתן לעצור אותו. בכל פעם שאני ובעלי נפגשים איתו הוא מספר לנו סיפורים, שהם חסרי משמעות עבורנו, מהווי העבודה.. הוא לוקח כספים מאשתו ללא בקרה, מבזבז, קונה מתנות לעובדיו, לוקח את הפועלים שעובדים תחתיו למסעדות וכו', וחשוב לציין כי מצבו הכספי איננו מזהיר והוא שקוע בחובות גדולים מאוד. הוא נמצא במעין "טראנס" של עבודה.. כאשר פונים אליו בבקשת עזרה הוא איננו מוכן להפסיד יום עבודה, גם אם מדובר במספר שעות.. כל השיחות שנערכו עמו הן על ידי אשתו שמותשת כבר והן על ידי בנו הובילו לריבים. הוא חוזר וטוען כי "מה אתם רוצים ממני? טוב לי.. אתם רוצים שעוד הפעם אני אהיה כמו פעם שלא יהיה לכם אבא?" הוא איננו קולט את מעשיו. שאלתנו, המשפחה המודאגת, היא מה לעשות? האם להמשיך לתת לו לעשות כרצונו? כיצד לעשות זאת אם כן? אם לא מה לעשות? האם לנסות לשוחח איתו לגבי טיפול ( למרות שאנו יודעים כי הוא ישלול זאת? תודה רבה.

שלום לילך, בשלב זה אין פסיכיאטר בפורום. מצבו של אבי בעלך אכן מדאיג ובהחלט יש למצות את דרכי השכנוע שלכם להביאו לפסיכיאטר מרצונו החופשי. מבחינה חוקית ניתן לכפות טיפול (ואז מדובר באשפוז במחלקה סגורה), רק אם קיימת חוות דעת של פסיכיאטר שהאדם עלול להזיק לעצמו או לסביבתו. לפי תיאורייך,לא זה המצב. האדם עצמו אינו סובל והסבל שהוא גורם לסביבתו נובע מכך שאתם מצפים ממנו להתנהג בצורה נורמטיבית ומבוהלים מהתנהגותו. הוא אכן נמצא, כנראה, במצב מאני, אך חוקית אין אפשרות לכפות עליו טיפול. רעיון לא רע יכול להיות להתייעץ עם הפסיכיאטר שטיפל בו בעבר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

קודם כל תודה על התשובה. בשיחה שקיימנו איתו הוא פשוט שולל טיפול כזה או אחר. מלבד זאת, רציתי לשאול מהו מצב מאני- במה מצב זה מתבטא? תודה רבה.