פרשת דרכים בבחירת מטפל!

בן 20. חייל . פרופיל 45 עקב מאפיינים אינטרוויטים. מטופל מזה כשנה וחודש אצל הפסיכולוג ביחידה. האחרון עוזב בעוד מס' שבועות. הברירות הקיימות: 1.המתנה להתפנות פסיכולוגית ביחידה, ממטופלים - תהליך שיכול לקחת כשלושה עד ארבעה חודשים. 2.בירור והפניה לפסיכולוג/ית אחר בתוך המערכת הצבאית. 3. הפניה לתחנת ברה"ן באיזור מגוריי. הפסיכולוגים ביחידה מבדילים בין מטופלים לבין חיילים במעקב. חיילים בטיפול מגיעים אחת לשבוע לשיחה טיפולית בת 45-60 דקות ועיקר תוכן השיחה אינו קשור לרקע הצבאי. אלא יותר לקשיים האישיים הקשורים לבעיות חוץ צבאיות. ואילו חיילים במעקב מגיעים בין פעם לשבוע לשבועיים למשך שיחה בן 20-30 דקות, ועיקר תוכן השיחה עוסק בבעיות וקשיים על רקע צבאי , תוך כדי מציאת פתרון הולם(שינוי שיבוץ ,פטור וכו'). הרקע לטיפול הוא קשיים מרובים בתחום ההערכה והבטחון העצמי , דימוי עצמי, המתבטאים בקשיים בתקשורת הבין אישית וקשיים חברתיים. וברקע קשיים בבית(תקשורת לקוייה בין ההורים לבין עצמם). ההפניה לתחנה באיזור מגוריי היא בגלל התנגדות האב לטיפול נפשי מסוג כלשהו, דבר שלא מאפשר שקילת טיפול ע"י מטפל פרטי. המשמעות בפועל שאמטרך להמתין כחצי שנה עד לקבלת תור למטפל. הבירור בתוך המסגרת הצבאית הוא בעייתי מבחינה שכל ביטול או עיכוב עקב החיילים באותה יחידה מארחת, לא אקבל עדכון בזמן אמת דבר העלול לגרום לאי נעימויות ועוגמת נפש(לאחר המתנה של שבוע לפגישה שלבסוף מבוטלת בדקה ה-90). בתוך היחידה המצב יותר טוב מבחינה הנ"ל כי ביטול משמעו דחיה אז אני חוזר למקום עבודתי וחוזר בשעה או ביום אחר- הנגישות גבוהה יותר- אך חידה וקוץ בה- המתנה של 3-4 חודשים. הדרישות הן: זמינות מטפל, אם כן ,הרי שהמתנה מס' חודשים היא מקובלת, לאחר מכן חשוב שיישאר לאורך זמן, ואז יש עדיפות לתחנת ברה"ן הציבורית והאזרחית. איך לנסות לשכנע את האב לטיפול ברה"ן אזרחי פרטי? הוא טוען שאת הכסף הזה ניתן להשקיע בדברים יותר מועילים! אודה על תשובתך, רצוי עוד היום! בברכת חג שמח, גל

שלום גל, אם אביך אינו מוכן לממן טיפול פרטי, הרי אפשרות זו יורדת מהפרק ונשארות רק שתי האפשרויות הראשונות. מאחר שהאפשרויות הזמינות לך הן בתוך הצבא עצמו והואיל ונותרו עוד מספר שבועות עד לעזיבת המטפל הנוכחי שלך, שמכיר היטב קודם כל אותך וגם את המערכת הצבאית, נראה לי שהוא הכתובת המתאימה ביותר לדאוג לך להמשך טיפול במסגרת הצבא. בוודאי אתם דנים בלאו הכי בפרידה ממנו ובמשמעותה עבורך והמשך הטיפול גם הוא צריך להיות נדון במסגרת דיון זה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין