"התמכרות לאוננות"??
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
האם יש כזאת חיה? האם לפעמים אוננות באובססיה היא התמכרות?? בעלי מזה מס' חודשים (כך גיליתי לאחרונה), מאונן הרבה. הוא אוסף תמונות פורנו ואף נושא אותן בארנקו. הוא גולש באינטרנט באתרי סקס בלילה אחרי שאני נרדמת ובבוקר לפני שאני מתעוררת ובכל דקה פנויה כשאינני בבית. הוא אומר שהוא פשוט אוהב את זה ו"חולה" על זה. גיליתי זאת במקרה, ועד מהרה התחוור לי ההיקף הרחב של התחביב שלו. עלי לציין שאין לנו בעיה של תדירות ואנו מקיימים יחסים לעיתים תכופות. היו ביננו מספר "פיצוצים" על העניין. לי קשה עם זה. בעיקר עם זה שהוא משתדל למחוק עקיבות כדי שלא אדע. מסתיר, מחביא. אמרתי לו שיש לי ראש פתוח ואני מוכנה למיטב הסטיות הוא אומר שלא נעים לו לגלוש באינטרנט באתרי סקס - איתי. אני מרגישה יותר כמו אמא שלו מאשר אשתו. העניינם הגיעו לכך שאני חושבת להתגרש ממנו. הגעתי למסקנה שאני לא יכולה לחיות עם זה. אנו בני 35 ואין לנו עדיין ילדים משותפים. אנו רוצים בילדים משותפים, אך אני איני יכולה שלא לדמיין אותם מעיינים בספריית הפורנו של אביהם. אני אוהבת את בעלי, אך מעשיו בהיחבא "שלא אדע" מקטינים אותו בעיני ואף גורמים לי סלידה פיסית ממנו. האם משהו אצלי דפוק, או יש הגיון בדברי? מה עלי/עלינו לעשות?
בחיי שאני לא מבין את בעייתך. יש לכם יחסיי מין מצויינים,והכל תקין.אז זה שייש לו יתר מיניות וזה שהוא מאונן מפריע לך? מה רע בלאונן?ועוד לפנטז על היפיפיות באינטרנט,זה אחלה. חמודה.....לאונן וגם שזה באינטרנט לא צריך להביא לך מקור דאגה. וזה שהוא עושה זאת בסתר ובהחבא ומנסה להסתיר דבר נורמלי לחלוטין,כי עצם האוננות זה דבר אישי ודיסקרטי לחלוטין. אל לך לדאוג מדבר זה.... וכמו כן אינני רואה קשר בין הבאת ילדים למעשייו אלו,כי הריי את לא תצפי שזה יימשך לעולמים. אז קדימה תעשי עוד דברים יפים ,ותביאי לו הרבה ילדים,ואל תחפשי סיבה לגירושים. שיהיה בהצלחה יקירה.... אהרל'ה
שלום רינה, אם מתעקשים מאוד, אפשר להפוך כל דבר לבעיה נפשית. אם הדבר אינו פוגע ביחסי המין שלך עם בעלך, אין שום מקום לדאגה. להפך: גברים יותר מנשים זקוקים לריגושים מתמידים ואין לך אלא לברך על העובדה שבעלך מצא לעצמו אפיק שאינו פוגע בחיי הנישואין שלכם (העובדה שהוא מאונן מצויינת דווקא בשבילך משום שהיא מעידה על כך שהוא אינו משתמש באינטרנט כדי להכיר בנות זוג "מהצד", אלא בא על סיפוקו בו במקום). מתיאורייך נראה לי שאת הופכת את העניין לבעייתי בחיי הנישואין שלכם. נכון, תחושת ההסתרה לא נעימה, אך זו הפינה הפרטית של בעלך, זה מרחב המחיה שלו. הצורך להסתיר נובע מן הסתם מהכרותו איתך ומציפייתו "להיענש" ו"להיתפס". ייתכן שקיבלת חינוך שמרני ונוקשה למין וייתכן שהתנגדותך באה ממקום בריא דווקא של שילוב מין ורגש, בעוד בעלך עושה זאת בצורה מנוכרת, אך כל עוד הוא משלב מין ורגש בחיי המין שלכם, אין בכך שום פגם. להפך. טעות תהייה גם לחשוב שהתופעה נובעת מירידה במשיכתו המינית של בעלך אלייך (מחשבה שאולי חלפה בראשך). אם מאוד קשה לך אם זה, את תמיד יכולה לפנות עם בעלך לטיפול זוגי, אבל חבל להפוך את כל העניין למשהו סטרילי. לילדים זה ממש לא יזיק - יהיה להם אבא הרבה יותר רגוע, שמן הסתם גם יישאר יותר בבית בזמן ההיריון שלך ולאחר ההיריון שלך במקום "לרעות בשדות זרים". כמובן שיש להבדיל זאת מתופעה אחרת והיא התמכרות לצ'אטים באינטרנט, שעלולה לגרום להכרויות פנים אל פנים - וזה בהחלט אינו המקרה על סמך מה שאת מתארת. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין
שלום לך רינה, לפי התיאור שלך הוא מאונן הרבה, מה שמתאים להתנהגות כפיתית. אני מסכימה איתך ולא עם הגברים, זה דוחה ומשפיל לדעת שבעלך צופה כל הזמן בתמונות פורנוגרפיות. יש גבול לכל תעלול.. לי אין בעיה עם המיניות שלי ועם הקשר המיני הטוב עם בעלי, אך אני יודעת שאם היה נוהג כבעלך זה היה מגעיל אותי. זה הופך את האדם למין סוג של מכונה שחייבת לפלוט....... אולי אפשר לשכנע אותו להוציא את עודף האנרגיה שלו בפעילות ספורטיבית מאומצת. ליבי איתך.
מענין שהתשובות שקיבלת הן מגברים מה נשים אומרות על זה? גבר שעושה את זה בכמות כזו הוא גבר משועמם, זה דומה בדיוק למישהו שכל הזמן אוכל, זו התמכרות, וגם זו התמכרות, אם אין לו משהו אחר לעשות , אז הוא באמת קטן, ומגעיל.
שלום יפית/רינה, לא ברור לי אם את השואלת המקורית והחלפת את הכינוי או את מישהי אחרת. נכון, אני מודה באשמה, אני גבר, אך עניתי לך כאיש מקצוע. אני רק יכול לומר לך, ששמעתי את אותה תגובה לאותה בעיה עצמה מפסיכולוגית מתוקשרת-היטב והיא, ללא ספק, אישה. השאלה היא אם את רוצה להתייעץ או לעשות סקר על דעותיהם של גברים לעומת נשים כלפי התופעה. מכיוון שאחד מתחומי המחקר שלי הוא פסיכולוגיה של הבדלים בין המינים, אני בהחלט מצטרף להשערה שנשים יגיבו כמוך יותר מאשר גברים. ברמה הפרטנית - אם את חושבת שבעלך "קטן ומגעיל", אין לך אלא לברך על כך שאין לכם עדיין ילדים ואתם יכולים להתגרש בלי להזיק להם. מהעוינות שאת מביעה בתגובה להודעות של שני גברים, אחד איש מקצוע ואחד לא ומיחסך לבעלך ולמיניותו, הייתי בהחלט ממליץ לך לפנות לטיפול שבו תוכלי לבדוק את יחסך לגברים, למיניותך ולעצמך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין
אינני יפית או אסנת בעלי עצמו ביקש ממני לפנות ולשאול דעתם של מקצוענים. הוא אמר לי אתמול במפורש שאם הוא לא היה חייב לעבוד הוא היה מאונן כל היום. הוא אמר שהוא נועד לזה. שייעודו בחיים הוא עבודה, ילדים (כשיהיו) ואוננות. הקושי שלי נובע גם מהידיעה שאינני מספיקה לו, גם מההחבאה שלו (לפני שאני נכנסת הביתה מיד מסדר ומעלים הכל) ובעיקר כשאני מדמיינת אותו עושה את זה בכל דקה פנויה. אינני מגזימה. כל פעם כשהוא בבית ואין לו מה לעשות..... העניינים הגיעו לידי כך שאני לא מרגישה רצויה בבית, כי אני קוטעת לו את העיסוק המהנה. וכשאני צריכה לצאת הוא מחכה שאצא כבר..
שלום רינה, ראשית, אני מצטער על הבלבול. ברור שהתשובה שכתבתי ל"יפית" שהודעה נקראה כהמשך לפנייתך המקורית אינה רלוונטית. שנית, אם קיים קשר טוב ביניכם מבחינות אחרות - אני מציע שבעלך יפה לטיפול אינדיבידואלי עבור עצמו, בייחוד אם הוא זה שביקש ממך להציב את ההודעה כאן, או לטיפול זוגי. ובכל זאת, אם יחסי המין שלכם מהנים, אין מקום שתרגישי פגועה ו/או שאינך מספקת עבורו. לכל אחד יש פנטזיות משלו והן בד"כ מעשירות את חיי המין. הייתי מציע שתגיעו להסדר שבו לא תהיי "האמא הרעה" שלו, הוא לא יצטרך להסתתר כל הזמן ואפילו, כמו שיש לילדים "פינת משחקים", תמדרו את החדר עם מחשב איך שהוא או תייעדו מחשב רק לזה וזו תהייה הפינה שלו. ההסתרה והצנזורה נראות לי הרבה יותר בעייתיות מהאוננות הכפייתית, בה ניתן יהיה לטפל רק אם היא מפריעה לבעלך עצמו, ללא קשר אלייך, ומדברייך זה לא ברור. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין