אהבה ובעיות אחרות

אני בת 26 ויש לי חבר מקסים בן 31 מזה חצי שנה. הוא אדם מקסים, מבין, רגיש, מדבר איתי על הכל, עדין. בקיצור - בחור זהב עם לב חם. עד לפני כשבועיים הרגשתי מאוהבת עד מעל הגג. רציתי להיות איתו כל שניה מהיום, יחסי המין היו סוערים ומרגשים, אהבתי אותו בכל ליבי וגופי. בשבועיים האחרונים אני מרגישה פתאום פחות מאוהבת (פחות סערות ריגשיות) אם כי עדיין אוהבת אותו מאד. זה מפחיד אותי. אני רוצה תמיד להיות מאוהבת, נסערת, נרגשת וחושקת באותה מידה ורוצה שיאהבו אותי גם כך. אני יודעת שהחיים זה לא סרט אבל עדיין...האם זה נגמר? האם נגמרה ההתלהבות ומהיום והלאה יש רק הרגל וחיבה? האם תמיד תהיה חסרה לי ההתרגשות הזו? הייתי רוצה לעמוד מתחת לחופה ולהרגיש מאוהבת עד מעל הראש ולא שקולה ו"עושה את המעשה הנכון".

שלום אנסטסיה, את מעלה שאלה מהותית לגבי שני צרכים סותרים: הצורך בביטחון לעומת הצורך בריגושים. אין כאן תשובות מוחלטות כמובן והתשובות היחסיות צריכות לבוא מהכרותך עם עצמך. ייתכן שעצם החידוש "עושה לך את זה" ואז המסקנה שבחור אחר לא ירגש אותך יותר מהבחור הנוכחי. נישואין אך ורק מתוך שיקול רציונאלי כדי לענות על הצורך בביטחון אינם מומלצים, כי צפויה בהם שחיקה מהירה ותחושת ההחמצה תהייה גדולה מאוד. גם ההפך נכון: קשר המבוסס על הריגושים הראשוניים גם הוא אינו בסיס יציב לנישואין. הצורך בביטחון מן הראוי שיקבל מענה מתוך עצמך - דהיינו, כדאי שתגיעי לקשר מתוך הרגשה שאת יכולה לספק את צרכי עצמך בכל המובנים ובן הזוג מהווה תוספת מעשירה. אחרת, תתחילי כל קשר מתוך עמדה נואשת ותלותית. התשובה מאוד כללית, גם השאלה. ברור שהבחור לא השתנה תוך שבועיים אלא שיחסך אליו השתנה. נראה לי שהתשובות צריכות להימצא בניסיון העבר שלך בקשרים ובבירור עם עצמך (עם או בלי עזרת איש מקצוע) האם התלהבות ודעיכה מהירות הם דפוס המאפיין אותך באופן כללי ואם כן, כיצד ניתן לאזנו ע"י חיפוש משמעות לבד ובעצמך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

אנסטסיה יקרה, הייתי במצבך לפני כמה שנים טובות, רצה ורודפת אחרי ריגושים ולא מעט הייתי תוהה כיצד אוכל לשמור על קשר יציב לאורך זמן. לאחר שהבנתי שהבעיה היא בי, לקחתי פסק זמן מבחורים ויצאתי למסע הארוך אל עצמי. לאחר שלמדתי להיות לבד ולאהוב את עצמי - רק אז הייתי מוכנה לקשר אמיתי. היום יש לי חבר כבר שנתיים ואנחנו עומדים להתחתן. אני רוצה להגיד לך שבקשר קבוע ואמיתי אין פרפרים כל יום וכל שעה. גם בתחילת הקשר הנוכחי שלי היינו מלאים בתשוקה ופרפרים והיינו יכולים לשכבר חמש פעמים ביום. היום - אחרי שנה וחצי שאנחנו גרים ביחד האהבה שלנו היא אהבה הרבה יותר חזקה ומשמעותית. אנחנו החברים הכי טובים בעולם וזה הרבה יותר חשוב מתשוקה אין סופית. בחיים האמיתיים, כששנינו חוזרים מיום קשה של עבודה וסידורים, לפעמים כל מה שמתחשק זה להתחבק במיטה או ללכת לישון. וזה בסדר גמור. במידה ואת מחפשת גבר לחלוק איתו את חייך את צריכה להתמקד בדברים אחרים. תשוקה ופרפרים זה דבר נפלא - אך אם זה מה שמחזיק את הקשר הוא לא יחזיק מעמד לאורך זמן. ואם הקשר מתבסס על חברות ואהבה - המשיכה תשאר לנצח.

אנסטסיה:)) ברוך בואך לכדור הארץ:))) אני לא צוחק עליך למרות החיוך. אבל את מתארת דבר שהוא רצוי אבל מבחינת מצוי יש בזה בעיה גדולה. קודם כל מצאת מישהו מקסים ואת אוהבת אותו ונימשכת אליו והכל סוער בניכם או בקיצור רעמים וברקים:)) אבל לכל סערה יש סוף אבל הסוף של הסערה הוא לא סוף ניצחי (כמובן שזה תלוי בהשקפת העולם שלך על החיים) אחרי הסערה יש עוד סערות ועוד סערות בכל מקום בעולם ובכל מיני עוצמות. כדאי שתידעי שגם הסערה שלכם תפסיק יום אחד אבל זה תלוי בשניכם איך להצית אותה מחדש וזאת בעצם חוכמת החיים או יותר נכון חוכמת הזוגיות. הרי איך זה שיש הורים שהם נשואים 40 שנים או יותר והם מאושרים. לכל זוג יש נפילות מתח, מריבות, משברים השאלה איך מתמודדים איתם בתור זוג ביחד. איך עוברים את כל הגלים הבכלל לא קלים של החיים. לסיכום אל תתני לפניקה להשתלט עליך. תיקחי בחשבון שיש נפילות אבל יש גם תמרצים להעלות את אהבה מחדש. לדוגמה ארוחת ערב רומנטית או לצאת למקום חדש שלא הייתם בו להפתיע אחד את השניה ואחת את השני. תאמני לי למרות הניסיון הדל שיש לי כולם אוהבים בכלליות את אותו הדבר בשינויים קלים. אם יש לו ראש פתוח ולך יש ראש פתוח לדברים השמיים הם הגבול ואתם תסתדרו טוב מאוד:))) בהצלחה @-----)---- איתן