אחותי הקטנה - לד"ר רובינשטיין בלבד

לד"ר רובינשטיין שלום, אחותי (בת 24) מאוהבת מעל לראש בבחור (28) שהכירה במקום העבודה של בעלי (היא עבדה אצל בעלי 3 חודשים). הם גרו יחד בדירתו השכורה ולאחר 3 חודשים נגמרה תקופת השכירות. חודש לפני, היא עזבה את העבודה כך שלא היה לה כסף לשלם שכירות החבר הציעה לעבור לגור אצל ההורים שלה (ההורים שלי), ההורים התרגשו והסכימו, אחותי קצת פחות, אבל איזה ברירה היתה לה? הם עברו להוריי (שכחתי לציין שיש לבחור כלב שחיה בתוך הבית) את כל הציוד שלו (ויש הרבה, איחסנו אצל ההורים במחסן). אחותי עדיין לא עובדת, וחהבר שלה הוא אמר בשיבל מה? אנחנו עכשיו מתפנקים אצל ההורים. הבנתי מאבא שלי שהם לא קונים שום דבר לבית, רק אוכלים, לוקחים את הרכבים של הוריי, ומבסוטים (איך לא?). החבר לפני שבועיים התפטר (כעס שהצטבר בגלל שעשו קיצוצים במשרד וביקשו מכולם שיבינו שמורידים שכר לכולם כולל למנהלים ורק הוא (החבר) לא הסכים, אז הוא גם לא יצא לשטח הרבה (הוא עובד פרי לנס לפי קריאות). לפני שבוע היגעו טלפון למשרד של בעלי שהבחור פונה ללקוחות שלהם בהצעות שיעבדו איתו במקום עם המשרד של בעלי (בזמן שהוא יודע כמה משלמים למשרד, והציע שירותים זולים יותר) ואפילו גם לכלך על המשרד של בעלי (אני רוצה לציין שאין ביניהם חוזה) מה שבעלי אומר שהוא היה עובד ככל העובדים, ה\וציאו אותו להדרכות ע"ח המשרד, קיבל מתנות לחג, היה חשוף למידע) ניסיתי אני לברר את העניין עם אחותי והיא אומרת שמה פתאום , הוא לא כזה, ההורים שלי אומרים שהוא נחמד והם לא רוצים להתערב. לי יש הרגשה שאחותי נמצעת עם אדם רע. בעלי ניסה לדבר איתו והוא לא רצה לדבר על זה, התחמק ולא פנה לברר את ההאשמות. אני ואחותי התרחקנומאוד ואני דואגת שהיא תסתבך, ההורים שלי הבטיחו שבעוד חודש אחותי החבר והכלבה יעזבו את הבית כי זה לא לעניין שהם יגורו איתם כל כך הרבה זמן. אני קוראת את תשובותך בעניין רב, הן גם מקצועיות וגם מעשיות. אני הייתי מעוניינת לקבל תושובה תכל"ס. תורה, סיגלית

שלום סיגלית, קראתי את מכתבך בעיון ואני חושב שאני מבין את ה"פלונטר" שנקלעת אליו. אני מבין את דאגתך לאחות, אך ניכר שאת נמצאת בין הפטיש והסדן ואת חשה צורך לרצות גם את אחותך וגם את בעלך. צר לי לאכזב אותך אך הדבר אינו אפשרי. את אחות, כמו את אף אחד מהסובבים אותנו, לא תצליחי לשנות. גם לא הייתי מציע שאת ו/או בעלך תנסו לשכנע אותה לעזוב את הבחור. הדבר רק עלול להגביר את משיכתה אליו, והוא יהפוך להיות הפרי האסור והנחשק, בייחו שאחותך נמצאת עדיין בהמשכו של גיל ההתבגרות והיא תראה בכם משביתי שמחה. המגורים של הזוג הצעיר אצל הורייך, בייחוד לאחר שהבחור הפסיק לעבוד, אינם רצויים ואינני מאמין שמדובר בעניין אובייקטיבי. המינימום ההכרחי במצב הזה הוא ששניהם יילכו לעבוד וישלמו להורייך שכר דירה, או לפחות יתחלקו בהוצאות הבית (מה שלדעתי יוציא אותם משם מהר מאוד). חוסר הנאמנות של הבחור למעבידו לשעבר שהוא בעלך הוא עניין שאני מציע לך להתרחק ממנו כמו מאש, כי כל צעד שתנקטי יפגע בגורמים האחרים ובעיקר בנישואייך. אחותך היא אדם בוגר, אינך אמא שלה. בעלך צריך לנהוג בחבר של אחותך כמתחרה עסקי לכל דבר ואת צריכה לחשוב קודם כל על נישואייך. הורייך צריכים להבהיר לזוג הצעיר שהמגורים זמניים וכל עוד הם גרים אצלם עליהםעליהם להתחלק בהוצאות הבית. אחרת, אחותך תהפוך להיות אדם מפונק ותובעני כלפי הורייך וקורבן בקשר שלה עם הבחור הזה או עם הבא אחריו. אולי זה מנפץ איזו שהי "אידיליה" על "חמולה משפחתית", אך בסופו של דבר, אני מאמין שהוא יתרום לרווחתם האינדיבידואלית של כל המשתתפים. יש לי הרגשה שאת עושה יותר מדיי "תנועות מיותרות" ומילת המפתח היא "מידור" , הפרדת כוחות, הצבת גבולות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין