מה קורה לי למען השם?? _ דר רובינשטיין

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

17/03/2002 | 16:09 | מאת: מאוד מוזרה

שלום אני פשוט לא מבינה מה קורה לי ...לפני כתשע שנים שילדתי את בתי הבכורה היו לה בעיות לאחר הלידה... אני הייתי מפוחדת עד מוות ומתוך מצוקה נדרתי נדר אני יותר לא מאוננת(זה אולי נשמע מצחיק אבל זה פשוט ככה). ניתן לומר שאכן (פרט לשתי "נפילות") עמדתי בנדר. לא מזמן היתה לי איזה בעיה ונשבעתי שאני משתדלת לשמור שבת מאוד (ברור שבעלי או כל אחד אחר לא יודעים אני באה ממשפחה סופר חילונית וזה יראה להם כמו טירוף הדעת). כיוון שאני לא ממש מצליחה כל השבת עוברת עליי בייסורים בפחדים ממחלות.. מאסונות... מה לכל הרוחות קורה לי ?? מה אני חוזרת בתשובה בלי לדעת אני משתגעת אולי תוכלו לתת לי כיוון?

17/03/2002 | 16:29 | מאת: ש נ ה ב

שלום הייתי אומרת שאת עושה שימוש בנדרים מאוד קשים לביצוע.... במיוחד הראשון. אוףף..יש לי המון מה לכתוב, מעדיפה לקצר... במילא הנושא הזה עלול להימחק. ש נ ה ב

17/03/2002 | 18:55 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום לך, יש אנשים חילוניים המוצאים פתרון בחזרה בתשובה. זה עונה על הרבה בעיות קיומיות שכולנו מתמודדים איתן יום יום, כגון מסגרת העונה על צורך בהשתייכות, תשובות לפחדי המוות שלנו בדמות האמונה על העולם הבא, מענה חלקי אך ברור יותר מהמענה החילוני לחרדה המתמדת בדבר אי-הוודאות וכדומה. מה שאת מתארת הוא מנגנון דומה, אם כי שונה במקצת, הידוע בשפה הפסיכואנליטית כ"ביטול פעולה" (undoing) - כלומר, ע"י קיום מצוות או הימנעות מאוננות את מקווה למנוע אסונות. אני מבין שזה לא עוזר לך, אלא מחמיר את המצב, שכן את לא מצליחה לקיים את המצוות שייעדת לעצמך ואז החרדות מתגברות עוד יותר. לכן אני ממליץ לך לטיפול פסיכולוגי כדי ללבן את המשמעות שיש למחשבות האובססיביות שלך ואת ההתייחסות שלך אל מיניותך (הימנעות מאוננות כדי למנוע אסונות וכדומה). ייתכן שהמטפל ימצא צורך להפנותך גם לטיפול תרופתי. חלק מהתרופות האנטי-דיכאוניות מהדור החדש (ממשפחה של SSRI כמו פאבוקסיל, סרוקסאט) במינונים גבוהים מהמקובל לטיפול בדיכאון יעילים נגד מחשבות אובססיביות מן הסוג שאת מתארת, אך הייתי מנסה קודם את האופציה של טיפול פסיכותראפויטי בלבד (שיחות). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

17/03/2002 | 19:05 | מאת: אדווה

מאד מוזרה שלום, במקום לנדור נדרים משונים בכל פעם שקורה לך משהו לא טוב, משבר וכו', אולי תנסי לברר עם עצמך האם את באמת מעונינת לקבל עליך את עול המצוות (לא רק לשמור על השבת אלא את כל עסקת החבילה נגד אסונות ומשברים). אם תגיעי למסקנה שזה מתאים לך ועושה לך טוב ומביא לך שלווה, שקט ואושר פנימי, וזה מה שאת באמת רוצה וצריכה - על הכיפאק, לכי על זה. ומה תעשי במשבר/ים הבאים, חשבת על איזה נדר חדש לנדור? ומה יקרה לכשיגמרו הנדרים הקלים? (תהפכי לדוסית "שחורה"?) ככה, או ככה, באמונה שתהיי ברכה בעמלך.

17/03/2002 | 20:44 | מאת: ליבי

מוזרה, מה שאת מתארת אלה פשוט אמונות תפלות את מאמינה שאם לא תאונני תמנעי אסונות עולמיים? תמנעי אסונות אישיים? ...אני אנחש ששמעת הרצאה דתית כזו או אחרת בזמן האחרון. קחי את זה ממני (ואני דתיה מלידה) - אוננות אינה בעיה לנשים מבחינה הלכתית. ההלכה אוסרת זאת רק לגברים. מה שאת צריכה זה פשוט להוציא לך את האמונות האלה (שנטעת את) מהראש.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית